המכחול נפל מידי, ירדתי לרצפה רואה את האדם שלא רציתי כלל, זה שנכנס לדמיון בכל זכרון, האדם שהיה החבר הכי טוב שלי ועכשיו הוא האויב הכי גדול שלי. זה שעומד עם הילדה שבגללה כל זה קרה מההתחלה, הילדה ששנאה אותי אשר הובילה אותו ללכת שולל אחריה. השפלתי את פני לברכי, רק כדי לא לראות שוב את הזיכרון של שניהם מביטים בי, רק כדי שאעצום חזק את זוג עניי הירוקות אלה שרוצות לראות רק את החושך ולא את הזיכרונות האפלים.