"אם האח השני הולך להרוג אותי, האם אני יכול להפקיד דבר אחד לאח השני?"
"אתה הולך להפקיד את זה בגיהנום!"
עם מצב רוח פתאומי ומוח שמפקח בלי לחשוב, הסתערתי כל כך חזק על וגאס ששנינו נפלנו על הקרקע. התיישבתי עליו וניסיתי לנעול אותו כדי שהוא לא יוכל לברוח.
"ממזר!"
פרצתי מכעס. האגרוף שלי עדיין לא פגע בפניו של וגאס. גם כועס על עצמי שעשיתי את זה בלי סיבה וגם כועס עליו– על החרא הזה!!
אני גם לא יודע. אבל אני לא יכול לסבול את זה יותר.
"פיט! פיט!"
לוגאס בקושי היה סיכוי לפתוח את הפה שלו כדי לסיים את המשפט, לא נתתי לו הזדמנות.
כרגע אני רוצה לשחרר את ההרגשה שהייתי צריך להדחיק שכן הוא היה רגיל להשתמש בי כפורקן כדי לשחרר את התחושה שלו.
"איזה סוג של אנשים כמוך, בן זונה!"
"פיט!! אני מצטער. אתה שומע את זה?!"
וגאס תפס את פרק כף היד שלי וניסה להכריח אותי לעמוד מולו.
"סליחה. אני ממש מצטער."
ניסיתי לשמור על הגוף שלי כדי לא להתקרב לוגאס.
"וגאס, שחרר אותי."
"נפצעת? מישהו עשה לך משהו?"
וגאס נראה ממוטט, אבל עיניו הביטו בי בדאגה. לרגע, פגשתי בטעות את עיניו. תוך שבריר שנייה הלב שלי הלם כמעט ללא שליטה, לא משנה כמה ניסיתי להתעלם ממנו. מנסה לשכנע את עצמי איך האדם הזה פגע בי אבל בסופו של דבר, הוא היה מישהו שתמיד השפיע עליי.
"עזוב אותי, וגאס!"
שחררתי לרגע אז וגאס הסתובב והתייצב מולי.
"פיט, אני אוהב אותך."
וגאס השתמש במשקל שלו כדי למנוע ממני לזוז. העיניים שלו, למרות שהם בהו בי, היו כמה הצצות של חיפוש אחר אביו.
"תן לי ללכת!"
"יום אחד אני עלול למות על ידי המשפחה הראשית. אבל אם אוכל לבחור, אני רוצה שהאדם שיהרוג אותי יהיה אתה."
השתמשתי בכל כוחי כדי לחזור בכוח וזרקתי את וגאס אל הקרקע, פסעתי עליו, תופס בחוזקה את צווארו של הנמר.
"למה? אתה כל כך רוצה למות!"
צעקתי בחזרה. כעס עז פרץ עד שלא ניתן היה לעצור אותו. אפילו לא הבנתי איך רק לשמוע את וגאס אומר את זה יתסכל אותי כל כך.
"הסכמתי איתך על הכל. אם אתה רוצה שאני אמות, אז אני אמות,"
אמר וגאס בנימה רצינית בעודנו נזרקנו הלוך ושוב על הדשא. אבל זה הייתי אני שפגעתי בו בצד אחד. הוא אפילו לא כעס ואפילו לא הרים את ידו נגדי.
פרק 2: וגאס×פיט ספיישל [VIP]
Start from the beginning
