הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 19

הגוף הגברי שלו.

אבא שלי מת ואכפת לי מסקס.

״זה לא הוא״ אני אומר.

״אז זה מישהו אחר?״

זה אתה.

״זה אני?״ הוא שואל, הוא כמו פאקינג קורא מחשבות.

״יהונתן...״ אני אומר ומסתובב חזרה אליו, אבל העיניים שלי מסתכלות על הגוף שלו, הוא מרים לי את הסנטר עם האצבע, שאביט בו.

״מה אתה מרגיש עברי?״ הוא שואל, הוא שואל והוא יודע. זה מה שהכי משגע אותי, הוא יודע בדיוק מה עובר עלי, אבל הוא רוצה שאני אגיד את זה בקול, בשבילי? בשבילו?

״דברים שאני לא מבין״ אני אומר.

״אלי?״

״או...״ אני אומר ושוב מסתכל למטה, מעביר אצבע עדינה מהחזה שלו לבטן, ״זה...״ אני לוחש, שיניי נושכות בחוסר שליטה את שפתיי ואני מתאפק לא להאנק ולו רק מהמחשבה של יהונתן נוגע בגופי.

האצבע שלו שעדיין על הסנטר שלי, מחזירה את המבט שלי אליו, והוא עכשיו עוטף את הלחי שלי עם כף ידו, מעביר אותה על קן הלסת ומסיט את השיער שלי למאחורי האוזן.

״תצא איתי לדייט״ יהונתן אומר לי, ועכשיו כשהיד שלי על בית החזה שלו, אני מרגיש את הלב שלו פועם, עם כזאת עוצמה, אני מעביר את היד שלי עלי, מנסה גם להרגיש, וזה שם. יותר חזק משל יהונתן, יותר מהיר מאחרי אימון או ריצה.

אני אולי יכול להגיד שאני לא מעוניין בו, אבל אני לא יכול יותר לשקר שאני לא נמשך אליו, שהגוף שלי לא מעוניין בו.

שיט.

״אני לא הומו״ אני אומר, שוב, ״זה פשוט ... אני קצת מבולבל, זה הכל״

״אז אני אעזור לך להבין״ יהונתן אומר, ״בשביל מה אני פה?״

״קודם כל אנחנו חברים, לא?״ אני אומר, ״זה לפחות מה שחשבתי״

״תצא איתי, עברי״ הוא אומר שוב, ״אני מת להכיר לך את העולם הזה״

״יהונתן...״ אני אומר ומתנתק ממנו, עם כמה שזה קשה, אבל הוא מחזיר אותי אליו ומחבק אותי יותר חזק, ״אני לא רוצה להרוס את מה שיש בינינו״ אני לוחש לו באוזן. במידה מסוימת, ההצעה שלו שנצא רק בשביל לחקור ביחד את העולם של הקהילה שלו, קצת מכווצת לי את הלב.

״זה רק ישתפר״ יהונתן לוחש לי חזרה.

״יהונתן, עד השבועות האלו, אף פעם לא היה לי מישהו שיכולתי לקרוא לו חבר״

הוא מתנתק ממני ומסתכל עלי, משהו במבט שלו אומר לי שהוא ניחש זאת בכוחות עצמו. זה היה כל כך מובן מאליו?

״לראשונה בחיי יש לי מישהו, ואני לא רוצה להרוס את זה, לא בגלל שאני מבולבל, אני לא רוצה שמשהו כמו תשוקה מינית יפגע בחברות שלנו״