Double - Harry styles fanfic

Chapter 20

״א-את פה.״ עיניו נחו על דמותי, ״אלוהים, א-את פה.״ בין רגע מצאתי את עצמי עטופה בזרועותיו הגדולות, ראשו קבור בשקע של צווארי. כרכתי את ידיי סביבו גם כן, מחזירה את החיבוק ומתנחמת בזה שהוא בסדר, מנשק את עורי בהקלה.

״א-את לא עזבת, אלוהים, א-את לא עזבת אותי..״ הוא מלמל כמו אחוז טירוף, מביא את פניו מול פניי, מוודא שהוא לא חולם ושוב חוזר לחבק אותי.

״אני פה, אני פה..״ ידי עלתה וירדה במורד גבו הרועד, ״הכל בסדר..״

״א-אני חלמתי ש-שאת - שאת..״ המילים נתקעו בגרונו והאחיזה שלו בי הפכה לחזקה יותר, ״שאת עזבת, א-אני..אני חשבתי ש-שאני - ״

״זה בסדר, די, הכל בסדר..״ קטעתי אותו והמשכתי לנחם אותו, ״זה היה רק חלום, אני פה, זה היה רק חלום..״

״זה הרגיש כל כך מציאותי..״ הוא נאנח וגופו עדין רעד, ״אני מצטער, רוזי, אני כל כך מצטער..״

הנחתי שהוא עדין מושפע מהסיוט אותו הוא חווה אז פשוט נתתי לו להוציא הכל. המשכתי לחבק אותו, לנחם אותו, לנסות להרגיע אותו וגם אותי.

״זה בסדר, הארי, הכל בסדר..״ הבאתי את פניו מול פניי ואחזתי בו בין שתי כפות ידיי. בעדינות, ניגבתי את שבילי הדמעות והבטתי בעיניו הירוקות.

הן עדין היו אדומות אך הפעם לא מאלכוהול. הצבע שלהן היה צלול ונקי, וככל שהבטתי בהן הצלחתי לראות את עצמי. ״אני פה.״ לחשתי בשקט, כמעט בלי קול, ״אני לא הולכת לשום מקום.״

הוא לא ענה ורק המשיך להביט אל תוך עיניי. הנשימות שלו לאט לאט התייצבו והפכו לאחידות וכפות ידיו נחו על ברכיי. ישבנו זו מול זו, קרובים יותר מתמיד אבל עדין מרגישים רחוקים.

״אתה רוצה לחזור לישון?״ הצעתי בזהירות והוא במהירות סירב, מנער את ראשו כמו ילד קטן, ״הארי, אני מבטיחה לך, אני כאן.״

״כשאני עוצם את העיניים את לא.״ קולו היה חלש אבל גרוני ושלח צמרמורת בכל פיסת עור על גופי, ״אלוהים, רוז, מה עשית לי?״

״שום דבר שלא עשית לי.״ לחשתי בחזרה, אצבעותיי מלטפות את עצמות לחיו המדהימות, ״עבר עליך לילה קשה, בוא נלך לישון.״

״אני מצטער על התגובה שלי בנוגע לנייתן. לא היית צריכה לחזור לבד.״ הוא אמר בשקט, הסתכלתי עליו בבלבול, ״כן, אני זוכר הכל.״

״הכל?״

סומק עלה ללחיו, ״ה-הכל.״ הוא לא התחמק מעיניי, ״האלכוהול אולי מוחק את החומות שלי אבל הוא לא מוחק את הזכרונות.״

״אז אתה זוכר ש..״ עצרתי את עצמי מלהמשיך, מנסה לדבר ללא מילים.

״שבכיתי כמו ילד קטן? כן, אני זוכר.״ הוא השפיל את ראשו, ״אני זוכר גם את מה שאמרתי לך ואת מה שאת אמרת לי. את באמת התכוונת לזה? את אוהבת אותי?״