פרק 1 - רק חברים

5.1K 91 11
                                    

אני כותבת את זה לכל מי שמתחיל לקרוא בפעם הראשונה את הסיפור, אתם הולכים להכנס לתוך חוויה, תממשו את חווית הקריאה ותוציאו ממנה את כל הצדדים החיובים שאתם יכולים, כתיבה זה דבר מופלא, קריאה זה אפילו עוד יותר!❤️

״אלה, את קמה?״ נשמע קול עדין ושברירי, זאת הייתה אימי. מלטפת את ראשי ברוך ובסבלנות לאט לאט, עד שאני אתעורר.
פקחתי את עיניי וראיתי את אמא אוספת מהרצפה כל חולצה וגרב לתוך סל הכביסה שבידה, היא כל כך שונה מפעם, אני  יכולה להשתגע מזה, למרות זאת חייכתי אליה כאשר היא יצאה מהחדר.

בזמן שניסיתי להתעורר לגמרי, נזכרתי באירועי אמש, במועדון. מראות של אלכוהול נשפך על שפתיי, ריקודים צמודים, צחוק של נערות שיכורות.

״כמה שתיתי״ מלמלתי לעצמי באדישות כשהסתכלתי במראה על פרצופי. החלטתי לאסוף את שיערי לצורת קוקו, לא יכולתי לראות את עצמי מוזנחת, נגעלתי מזה.

חזרתי למיטה והסתכלתי בטלפון, הופתעתי לראות את כמות ההודעות שנשלחו לי במהלך הלילה ונדהמתי עוד יותר, מדינתי העמוקה שלא אפשרה לי להתעורר משום צליל הודעה מכל אלו שנשלחו. דפדפתי בכל ההודעות של הילדים החטטנים ששלחו לי עלי ועל סהר.

משום מה צחקתי רק מההודעה של איימי ולא מאחד הילדים החטטנים האלה שמחפשים על מה לרכל.

איימי היא מהבנות האלה שלא משנה כמה שאלות היא תשאל אותי, אני לא אתעצבן בחיים, מה שאני אוהבת בה עוד יותר זה שהיא יודעת בדיוק מה לשאול ואיך לא להרגיז אותי אף פעם.

איימי:
משוגעת אחת, התנשקת עם סהר! סוף סוף!

עברתי על ההודעה וצחקקתי לעצמי, עד שלבסוף הגעתי להודעה של אדם, הוא הראשון ששלח לי הודעה מיד אחרי שהתנשקתי עם סהר.

אדם:
כנראה לכל דבר יש סוף, גם לנו.

לא הבנתי את פשר ההודעה, למה בדיוק יש סוף? אני ואדם רק חברים טובים. בחיים לא חשבנו שאנחנו יותר מזה.

השבתי לו:
נדבר היום בבית ספר.

התקלחתי והתלבשתי לבית הספר, ירדתי למטה לאכול עם אמא.
״אז..״ אמא אמרה לי בזמן שהתיישבתי. ״אז.. מה?״ השבתי בבילבול. ״אלכס יחזור היום מהבסיס״ היא הטילה את הפצצה שלה והשתדלה לא להסתכל על עייני, היא ידעה בדיוק איך אני אגיב לזה.

הייתי בהלם. איך הוא אוהב את זה, להגיע ברגע הכי לא מתאים, מאז שהיינו קטנים זה היה ככה. לא ראיתי אותו מאז שהתגייס, הוא לא טרח לשלוח לי הודעות, לא ניסה להתקשר אליי ולא בא לבקר. אחותו לא חשובה לו? לא חשוב לו להתקשר ביום ההולדת שהיה לי ולהגיד לי מזל טוב? אני מאוד מקווה שאמא לא סיפרה לו שהיום הולדת שלי בשבוע הבא.

רק חֲבֵרִיםWhere stories live. Discover now