היום זה היום שלאחר החתונה שלי ושל מוח האצה שלי. נשארנו לישון בחדר שלנו באולם. הבעלים של האולם ממש נחמד, בדרך כלל הוא אוסר על החוגגים להישאר לישון באולם, אבל לנו משום מה הוא הסכים.
קמתי כרגיל לפני מוח אצה, נכנסתי למקלחת להתרענן ולשטוף מעלי את כל האיפור שנשאר לי מאתמול. יצאתי מהמקלחת והלכתי למטבחון הקטן שיש לנו בחדר. הכנתי לי ולמוח אצה קפה, יצאתי עם הכוס קפה שלי לחוף הים שמחוץ לאולם. התישבתי על החוף וחשבתי על מה שקרה ועל מה שיקרה, 'אני לא מאמינה שאני נשואה, מה עכשיו?, מה אני עושה עכשיו?, צריך בית משלנו וצריך להפסיק להתנחל אצל סאלי ובמחנה'. פתאום קול מוכר קטע את מחשבותיי. הסתובבתי למקור הקול וראיתי את מוח האצה שלי.
"בוקר טוב חכמולוגית על מה את חושבת בבוקר?" פרסי שאל
"סתם על החיים שהיו לנו ועל החיים שיהיו לנו"עניתי "חשבתי גם על לקנות דירה כי אנחנו חייבים להפסיק להתנחל במחנה ואצל אמא שלך, אנחנו נשואים אנחנו צריכים בית משלנו שנוכל לגדל שם את הילדים שלנו" הוספתי את מה שחשבתי עליו.
"זה דווקא אחלה רעיון, באמת הגיע הזמן שיהיה לנו דירה משלנו" פרסי אמר
"חשבת אולי על כיוון?" שאלתי
"כן, חשבתי אולי על וילה" פרסי אמר
"אני חושבת שוילה זה גדול מידי, אבל אולי אפשר פנטאוז שזה בית לא קטן מידי ולא גדול מידי" אמרתי
"נשמע סבבה" פרסי אמר "אז איפה את רוצה להתחיל לחפש?" הוא הוסיף בשאלה
"אני חושבת אולי ניסע למחנה נשאל את החברים אם הם מכירים פנטאוז פנוי ואם כן נבדוק בפנטאוז הזה ואם לא נחפש מעיתונים או נבקש מסאלי להראות לנו באינטרנט" עניתי לשאלתו
"אחלה תוכנית, אז מתי זזים למחנה?" הוא אמר ושאל
"מצידי אפשר עכשיו לצאת למחנה, אבל צריך לארגן את הדברים שפיזרנו בחדר" אמרתי
"אוקיי יש לך חמש דקות לארגן את הדברים, אחרי החמש דקות האלה תפגשי אותי פה" הוא אמר
"למה שלא תבוא לעזור לי לסדר ולארגן" שאלתי
"אני מארגן את הטרמפ שלנו למחנה" הוא ענה
"טוב" עניתי וגילגלתי עניים
אני ופרסי נפרדנו הוא הלך לאורך החוף חושב על איזה טרמפ ואני הלכתי לחדר שישנו בו. הכנסתי את כל הדברים לתוך המזוודה בצורה מסודרת בתוך שתי דקות. יצאתי מהחדר הקטן והתקדמתי לכיוון שפרסי אמר לי לפגוש אותו. הגעתי למקום הפגישה ולא ראיתי את פרסי. 'נו באמת, עכשיו הוא משחק משחקים ילדותיים' חשבתי לעצמי. ובדיוק אז ראיתי דמות שחורה צוללת בשמיים ומזה הסקתי שאלה בלאקג'ק ופרסי. בלאקג'ק נחת לידי.
"נו חכמולוגית מתכוונת לעלות?" פרסי שאל
"כן מוח אצה, כן" עניתי
YOU ARE READING
פאנפיק פרסבת'- מוקפא
Fanfictionאני לא כל כל טובה בתקצירים אבל זה פאנפיק על החיים של פרסבת' אחרי כל המלחמות והבלאגן שמתרחש בספרים של ריק. זה הפאנפיק הראשון שאני כותבת אז אני ממש מצטערת אם הוא לא טוב. אני ממש מקווה שתואהבו אותו.
