נקודת מבט לואי
לאחר כמה חודשים
היום הוא היום האחרון של כיתה י' אני כל כך מתרגש, אני מת לבלות עם הארי את החופשה מעניין מה נעשה ביחד, אבל אני מפחד.
אני מפחד שזה זיוף והארי עובד עליי או שהוא התערב עליי ואני לא יודע הכל שונה ממה שקרה פעם נו אתם יודעים מה שקרה (מי שקרא את הפאנפיק האחר שלי you make me smile יודע~ה.כ) ובעצם מאותו היום אני פחדן בכל דבר כזה.
אני מתארגן לבית ספר בפעם האחרונה לכיתה י' מצחצח שיניים מרכיב משקפיים ויורד למטה לאכול ארוחת בוקר.
"בוקר טוב לואי אתה מתרגש" אמא שלי שאלה שהגעתי למטבח ובתגובה הנהנתי והיא חייכה "סוף סוף חופש זאת סיבה למסיבה" אמרתי ואימי צחקה "אל תדאג כשתחזור הבייתה מהבית ספר אז נצא לקניון ונחגוג" אמא שלי אמרה וחייכתי
פתאום שמעתי את הטלפון שלי מצלצל וישר עניתי בלי לשים לב מי התקשר אליי "הלו?" אמרתי "לולו בוקר טוב אתה מוכן?" הארי אמר והסמקתי מהשם חיבה 'לולו' "כן למה אתה פה?" שאלתי "כן אני מחכה בחוץ בוא" הארי אמר ושנינו אמרנו ביי וניתקתי את השיחה "מי זה היה?" אימי שאלה "הארי הוא מחכה לי בחוץ" אמרתי והיא הנהנה "אני יוצא ביי אמא יום טוב" אמרתי ויצאתי מהבית לא לפני ששמעתי אותה אומרת לי ביי
ראיתי את המכונית של הארי ונכנסתי אליה "בוקר טוב לך האזה" אמרתי והארי הסתכל עליי בשוק "מתי אתה ובוקר טוב הולך ביחד?" הוא שאל וצחקתי "ממתי שהיום זה היום האחרון של כיתה י'" אמרתי "טוב בוא ניסע שלא נאחר"
הגענו לבית ספר ולא באיחור למזלנו למרות שאם היינו באים יותר מאוחר יותר זה לא היה משנה כי בתכלס זה רק הפנינג עכשיו עם אוכל יש פה וופל בלגי ופנקייקים וצ'יפס ועוד מלא דברים טובים שאפשר רק לחלום עליהם בחלומות הכי פרואים שלך.
"כולם לכיתות יש עכשיו חלוקת תעודות ופעילות סוף שנה עם כל הכיתה" המנהלת הכריזה ברמקול ושמעתי כל מיני קולות כועסים מכלל הבית ספר "אתה בא בייבי?" הארי שאל והנהנתי, התקדמנו לכיוון הכיתה עד שבטעות נתקלתי במישהו מלמלתי סליחה ובאתי להתקדם אך הוא אחז בחולצתי ולא הרפה "מה הבעיה שלך? לא מסתכל לאן אתה הולך?" הילד אמר "אני יודע כיוונים אתה לא שמת לב לאן אתה הולך כי אתה שקוע בטלפון שלך" אמרתי והוא הידק את חולצתי יותר ודחף אותי ללוקרים שהשמיעו רעש רציני
"מה אמרת?" הוא אמר שוב "ניק תעזוב אותו לא בעיה שלו שאתה דביל" הארי אמר וחייכתי הוא מגן עליי קצת באיחור אבל עדיין "יש לך מזל" ניק אמר והלך.
הגענו לכיתה בדיוק בזמן שמתחילה הפעילות "כל תלמיד יספר דבר טוב שהיה לו השנה ודבר רע שהיה לו השנה הארי רוצה להתחיל?" המורה אמרה והסמקתי בשמו של הארי "כן דבר רע שקרה לי השנה שהייתי ילד מגעיל ודבר טוב זה שלמדתי להכיר את עצמי מחדש ולהתחבר ולהתאהב באנשים אחרים" הארי אמר והתרגשתי הוא אמר להתאהב? למה שיתאהב בי? אני סתם ילד מוזר שבמקרה יוצא איתו.
"לואי תורך" המורה אמרה וקטעה את המחשבות שלי "כן כן אנו איתך דבר רע שהיה לי זה שהייתי ילד שמציקים לו ודבר טוב זה שלמדתי איך לאהוב אנשים גם ברגעי משבר" אמרתי והסתכלתי על הארי והוא חייך ואני נמסתי.
היום נגמר מהר יותר משחשבתי והתעודה שלי טובה מאוד יחסית לתחילת שנה מעניין בזכות מי, סתם סתם למי ששואל אני החכם בנינו הלכתי עם הארי לכיוון האוטו שלו "רוצה לבוא אליי? אני והמשפחה שלי הולכים לחגוג את סוף שנת הלימודים אני די בטוח שלא יפריע להם שתצטרף" אמרתי להארי והוא הנהן ונסענו לכיוון הבית שלי
"אמא אני בבית והבאתי אורח" אמרתי שנכנסו אני והארי הבייתה "אה מעולה לך תתארגן אם תרצה להחליף בגדים ונצא עוד מעט או שלום הארי" אמא שלי אמרה שראתה אותנו "אני אלך להתארגן בינתיים הארי תישאר פה" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קצרה על הפה.
נכנסתי להתקלח מהר ולהחליף את הבגדים שלי ולשים בושם וכשירדתי למטה ראיתי את אמא שלי והארי מדברים שיחה כזאת שאין לי מושג מה היא וזה היה חמוד כל כך לראות "אני מוכן" אמרתי שהייתי מספיק קרוב אליהם "יופי לוטי והאחיות יפגשו אותנו שם כבר בואו נצא" אמא שלי אמרה ויצאנו מהבית.
"לו אתה בטוח שזה בסדר שאני אתכם?" הארי שאל אותי בשקט והנהנתי "תמיד נחמד להוסיף אנשים חדשים למנהגים ישנים" הוספתי והוא חייך ונישק אותי בלחי "אוווו" שמעתי קולות רקע מהמשפחה שלי וצחקתי והתכרבלתי לתוך הארי והן אמרו שוב את זה והארי הסכים לכך ואיך ידעתי כי הרגשתי אותו מחייך.
ישבנו במסעדה וחיכינו למלצר בשביל להזמין אוכל, כבר החלטנו מה מזמינים "שלום אני ראיין ואני אהיה המלצר שלכם להיום מה תרצו להזמין?" המלצר אמר ואמרנו מה אנחנו רוצים להזמין אני הזמנתי פסטה רוזה זה כזה טעיםםםם (אני מסכימה ה.כ) ואחרי שסיימנו הוא לקח את התפריטים וקרץ לי לפני שהלך.
"הוא פשוט קרץ לי עכשיו איזה מוזר" אמרתי אחרי שהמלצר הלך "טוב יש לי רעיון" הארי אמר ונישק אותי נשיקה להוטה וטובה שהרגשתי שוב איך האיברים שלי מתפוצצים מרוב אושר וראיתי מהצד את המלצר מקנא ומגלגל עיניים והארי נראה מרוצה מאוד וגם אני.
"הנה האוכל שלכם שיהיה לכם בתאבון" המלצר אמר והגיש לנו את המנות שהזמנו והתחלנו לאכול ודיברנו כרגיל על כל מיני שיחות, הרגשתי שהארי חלק מהמשפחה שלנו באמת הוא דיבר עם המשפחה שלי כאילו הוא אח שלי ואני כל כך שמח שהם מקבלים אותו כמו שהוא התחלתי לבכות כמו משוגע "לולו הכל בסדר?" הארי שאל אותי והנהנתי "למה אתה בוכה?" הוא שאל "כי אתם מרגשים אותי פשוט" אמרתי וחייכתי "אווו חמודי קטן" הארי אמר וחיבק אותי והרגשתי בטוח בזרועותיו
הגענו הבייתה אחרי יום ארוך בקניון והארי הולך לישון אצלנו אני מתרגש הוא הלך לבית שלו לקחת בגדים ויחזור עוד מעט. יש לי הרגשה שקורה אצלו בבית שהוא הסכים כל כך מהר בפעמים ששאלתי אותו אם הוא רוצה לישון אצלי, אבל אני לא אתערב אם הוא ירצה לספר לי הוא יספר נכון? אני מקווה לפחות.
הארי הגיע סוף סוף והייתי כל כך עייף אז חיכיתי לו בחדר שלי כדי שיבוא מתי שירצה "לולו אתה עייף?" הארי שאל אותי שנכנס לחדרי "כן בוא ותתכרבל איתי" אמרתי והוא צחק והתקרב למיטתי והתכרבל איתי ונרדמתי כל כך מהר.
נרדמתי לצד הבן אדם שאני אוהב
~~~~~~~~~~~
טוב אנושיים אני רוצה לציין שהפאנפיק הזה לא הולך להיות ארוך במיוחד כנראה שלא יעבור את ה40 פרקים ועונה שנייה אולי תהייה
אבל יש הפתעות חדשות בדרך
יש רשימות קריאה בעמוד שלי שקשורות לפאנפיקים שאני מעלה לכו לראות!
חג פסח שמח וכשר לכולם\ן