הליכה קשה יותר משחייה. האוויר לא תופס אותו או מחזיק את איבריו כמו אחות והוא לא יציב כמו שהוא רוצה, כל האיזון שפעם היה לו הוא איבד בגלים.
"אני חושב שאתה מבין את זה. זה אמור להיות הרבה יותר קל ללמוד בפעם השנייה". אומר הארי, עומד לידו בעוד לואי אוחז בדלפק.
"די בטוח שאני לא משתפר." אומר לואי, צועד כמה צעדים ואז נופל בזרועותיו של הארי כשהוא מוריד את רגלו בכיוון הלא נכון. "אני אשבור את הקרסול ואז יהיו לנו סדרה חדשה לגמרי של בעיות."
הארי מביט בו למטה, מושך אותו בחזרה זקוף בזרועות יציבות. "אתה משתפר. זה היה שלושה צעדים שלמים".
"שתיים וחצי" אומר לואי, מחייך כשהארי לוחץ נשיקה על מצחו.
"אל תהיה כל כך קשה עם עצמך, אני מעולם לא למדתי לשחות."
"זה לא מרגיע." לואי אומר לו, אבל הארי פשוט צוחק.
"ברור שזה מרגיע." הוא אומר. "קדימה, נמשיך."
לואי נותן להארי זרוע סביבו, נשען בכבדות על צידו כשהם ממשיכים דרך הבית הקטנטן.
××