My Boss

-6-

נ.מ סטיב
התעוררתי כששמעתי דיבורים חזקים שבאים מכיוון קרלוס באמצע הלילה ״לא, לא בבקשה״,״פאפי אל תלך, אני צריך אותך״ ובזמן הזה הוא גם בכה אני לא ידעתי כל כך מה לעשות אז חיבקתי אותו חזק והצמדתי אותו אליי ״ששש בייבי הכל בסדר תרגע תחזור לישון אני כאן״ אמרתי לו את זה כמה פעמים ולהפתעתי זה עבד הוא נרגע ונרדם לפחות גם החום שלו ירד לחום נמוך מאוד. אני לא יודע מה קרה שגרם לו להגיע למצב כזה ואני יודע שיהיה לו קשה לדבר על זה אבל אני חייב לדעת לא משנה מה קרה אני יגן עליו אני רק רוצה שיהיה לו טוב.
נ.מ קרלוס
התעוררתי בבוקר בתחושה חמימה של משהו שעוטף אותי שאני שוכב על מיזרון נוח אבל ישר קפצתי בבעלה כשנזכרתי שאין לי מיזרון נוח ואין לי שמיכה חמימה , העברתי מבט בחדר ולא הבנתי איפה אני והתחלתי להילחץ אני הרגשתי נוראי ולשניה גם שכחתי למה עד שהכל פתאום נפל עליי אני התחלתי להיזכר במה שקרה עלו לי כל מיני פלשבקים הרגע שפאפי מת ואז שבכיתי עד שנרדמתי ולא היה לי כח לעשות כלום ואז פתאום אני רואה את עצמי שוכב על המיטה ורואה במטושטש את סטיב..מה הכל מתחיל להתבלבל לי והראש שלי מתחיל לכאוב ואז אני שומע פתיחה של דלת אבל כאב הראש שלי יותר מדי חזק שאני יתרכז בזה אני תופס את הראש שלי חזק ומנסה להעלים את הכאב ״היי בייבי אתה בסדר״ אני שומע במעומעם *בייבי?* אני שואל את עצמי ״הינה קח את זה את תרגיש טוב יותר״ שמעתי את הקול אומר לי בלי להתווכח יותר מדי אני לקחתי את הכדור והרגשתי שמישהו משעין אותי לאחור ״אתה תרגיש טוב יותר בעוד כמה דקות שמעתי שוב את הקול הזה אומר והרגשתי שמישהו מלטף את שערי היד שלו הרגישה נעימה ורק רציתי שזה ימשיך, אחרי כמה דקות אני באמת התחלתי להרגיש יותר טוב הרגשתי שלא רק הראש שלי נרגע אלה גם כל הגוף שלי ולאט לאט פתחתי את העיניים שלי והראייה שלי התבהרה כשפתחתי את עיניי אני הייתי בשוק כשראיתי את סטיב מעליי ושהוא זה שמלטף אותי אחרי שניה הוא הביט בי ועיניינו נתפסו ״איך אתה מרגיש עכשיו בייבי״ הוא שאל אותי ואני עדיין הייתי בשוק שזה הוא אחרי דקה הבנתי שהוא קרא לי בייבי פאקינג בייבי ואני חושב שהסמקתי כמו מטורף קמתי מהר והתיישבתי מולו ״בייבי?״ אמרתי בלחש או יותר נכון שאלתי
״אתה אוהב כשאני קורא לך ככה אני יודע״ הוא שאל אותי בקולו נשמע טיפה התגרות ואני רק הסמקתי עוד יותר ולא יכולתי לשקר אז פשוט הנהנתי ״א-איך אני הגעתי לפה״ שאלתי אותו כי אני משום מה לא זכרתי שום דבר ממה שקרה אתמול ״אתה לא זוכר״ הוא שאל אותי ואני רק הנדתי בראשי במבוכה קלה
״זה התחיל מזה שאתה לא הגעת למשרד במשך שלושה ימים והתחלתי כבר לדאוג השגתי את הכתובת שלך ונסעתי לבית שלך כשנכנסתי אני לא ראיתי אותך בכניסה אז הלכתי לחדר שלך ואז ראיתי אותך עך המיטה אתה הייתה נראה נורא ושהתקרבתי עליך אתה אפילו לא שמתה לב שאני נמצא מולך, דאגתי לך מאוד כשגיליתי שיש לך חום הוא היה ממש גבוה אז זה היה הדבר היחידי שהתמקדתי בו רק רציתי להוריד לך את החום ואז לקחתי אותך לבית שלי וטיפלתי בך והנה אנחנו כאן״ אחרי שהוא סיים לדבר היה שקט לכמה שניות ואז שמעתי אותו אומר טיפה יותר בשקט ״אתה יכול לספר לי איך קרה שהגעת למצב כזה בייבי״ הוא שאל האותי ידעתי שהשאלה הזו תגיע באיזה שהוא שלב והשפלתי את ראשי ״אתה לא חייב לומ-״ הוא התחיל להגיד אבל קטעתי אותו באמצע ״ זה בסדר אני רוצה״ והרמתי את ראשי עליו העיניים שלנו נפגש, הוא רק הנהן עליי בקלילות ונישק את מצחי ברכות מצאתי את הנשיקה שלו מנחמת ומרגיע ולא רציתי שהיא תיגמר, הרמי את עצמי קצת יותר לישיבה אבל שאני עדיין חצי נשען על סטיב והתחלתי לספר לו.
——————————————————————-
-תודה לכל הקוראים אתם באמת מדהימים (: