- פרק מספר 11 -
| נ.מ - פליקס |
נשכבתי במיטתי מרוצה משיחתי עם מינהו..
כשראיתי אותו כל כך עצבני קודם.. לא תיארתי לעצמי שהוא באמת יתרכך ויבין אותי.
אבל כמו תמיד.. מינהו מפתיע והוא ברצינות האח הכי טוב שיכולתי לבקש.
גללתי באנשי הקשר שלי עד שמצאתי את המספר שלו.
*היונג׳ין שלי - מחייג..*
״בייבי״ הוא ישר ענה.
״היונג׳ין..״ אמרתי מחויך רק מלשמוע את קולו.
״איך אתה מרגיש? איך זה הלך?״ הוא שאל בדאגה.
״ממ.. בהתחלה הוא היה מאוד עצבני.. אבל אני חושב שהצלחתי לגרום לו להבין כמה אני אוהב אותך״ אמרתי במבוכה.
״ממ.. אתה אוהב אותי? תספר גם לי כמה״ הוא התגרה וגיכחתי.
״אני מתגעגע אליך״ הוא אמר.
״גם אני אליך..״ אמרתי בכנות ובהיתי בתקרה.
״מתי אוכל לחבק אותך לילה שלם?״ הוא שאל.
״אני חושב שעדיף שכרגע אשן בבית.. לפחות עד שמינהו ירגע קצת..״ אמרתי בכנות.
״אתה מבין נכון?״ שאלתי כדי שלא יפגע.
״בטח בייבי.. מה שתרצה , אני לא לוחץ עליך״ הוא אמר וחייכתי לעצמי.
״בכל אופן.. כדאי שאנסה לדבר עם מינהו מחר? או שהוא כועס מידי?״ הוא שאל בזהירות.
״ממ.. אתה יכול לנסות לדבר איתו.. אני באמת חושב שהצלחתי להבהיר לו את הדברים״ אמרתי בחצי חיוך.
״זה טוב.. אז אנסה לדבר איתו.. בכל מקרה , תנסה ללכת לישון.. כבר מאוחר וצריך לקום מוקדם מחר״ הוא אמר והנהנתי לעצמי.
״ממ.. אני הולך לישון , לילה טוב היונג׳ין.. אני אוהב אותך״ אמרתי בחיוך מובך.
״לילה טוב בייבי.. גם אני אוהב אותך , תפסיק לחייך״ הוא אמר וגיכחתי לפני שניתקתי את השיחה.
אני באמת מרגיש להיונג׳ין כל כך הרבה דברים..
אני אוהב אותו.. ברצינות אוהב אותו.
כל זמן שיוצא לי לבלות איתו אני מרגיש בעננים.. כאילו רוצה שהזמן פשוט יעצר.
הוא מאוד מבין ותומך בי בכל העניין עם מינהו.. ואני מקווה שזה גם יסתדר ביניהם.. כי איך שלא אסתכל על זה.. הקשר שלהם נהרס בגללי.
| נ.מ - היונג׳ין |
הגעתי לבית הספר והתכוונתי להכנס לכיתה כשלפתע הבחנתי במינהו מתקדם לעברי.
היונג׳ין.. אתה מסוגל לעשות את זה , פשוט תסביר את המצב , הוא יבין.. הוא חייב להבין.
״מינהו!״ צעקתי כשהוא נעצר מולי והביט בי בקשיחות ללא מענה.
״אה.. אני יודע שזה מוזר ואני נשבע שלא חשבתי שזה יצא ככה אבל-״ התחלתי בנחישות.
״סתום ותקשיב הוואנג , אם אני אדע שפגעת באח שלי.. אני אשבור לך את העצמות.. במידה ותמשיך לעשות אותו מאושר , כנראה שהאיברים שלך ישארו שלמים״ הוא אמר והפנה אליי אצבע מאשימה כשחלף על פניי ונכנס לכיתה.
חייכתי לעצמי קלות.. האם זאת הדרך שלו לאשר את היחסים שלנו?
״ליקס!״
״היונג׳ין!״
קראנו במקהלה כשנפגשנו בשירותי הגברים.
חיבקתי אותו בחוזקה וליטפתי את שיערו הנעים.
״למה אתה נראה עצוב? מה קרה?״ הוא שאל וחפן את פניי בידיו כשבחן את פניי.
״אני לא עצוב.. אני דווקא שמח״ אמרתי בחצי חיוך ואחזתי במותניו.
״שמח? מה קרה? תשמח גם אותי״ הוא אמר וליפף את זרועותיו מסביב לצווארי.
״יצא לי לדבר קודם עם מינהו.. זאת אומרת , בערך לדבר.
לא משנה.. בכל מקרה הוא אמר שאם אני אמשיך לעשות אותך מאושר האיברים שלי ישארו שלמים.. אני חושב שזה אומר שהוא מאשר את זה.. לא ככה?״ אמרתי בפענוח והוא גיחך.
״לפי ההכרות שלי עם אחי.. כן היונגין , זה ככה״ הוא אמר כששיחק בשיערי הארוך בחיוך יפיפה.
״אז.. אנחנו בסדר״ אמרתי בחיוך.
״אנחנו יותר מבסדר״ הוא אמר ועלה על קצות אצבעותיו ונשק לשפתיי עמוקות.
״התגעגעתי אליך..״ גנחתי לנשיקה ואחזתי בגופו צמוד אליי.
״גם אני.. היונג׳ין..״ הוא מלמל לנשיקה.
״ממ.. תגיד לי מה אתה רוצה״ אמרתי כשהתנתקתי מפיו.
״תחבק אותי.. ואל תעזוב״ הוא ביקש וחייכתי כשחיבקתי אותו בחוזקה.
״הו.. הילד שלי אוהב חיבוקים.. אתה מפונק!״ אמרתי ונשקתי ללחיו.
״אז מה! מינהו פינק אותי כל הילדות.. אז אתה גם חייב!״ הוא אמר וגיכחתי.
״מממ.. בסדר בייבי.. אפנק אותך כמה שרק תרצה , קדימה תן לי נשיקה כדי שיהיה לי כוח להמשך היום המזוין הזה״ ביקשתי בהתגרות.
״רק בגלל שקיללת.. אתה לא מקבל״ הוא התנקם.
״הו.. שטן קטן , אני מבין שאתה לא משאיר לי ברירה״ אמרתי והוא הביט בי בבלבול.
״מה.. היו- היונג׳ין!״ הוא צעק כשהתנפלתי עליו בדגדוגים.
״קדימה.. השפתיים שלי עדיין מחכות..״ אמרתי בגיחוך והוא צחקק.
״בסדר! אני נכנע תפסיק את זה!״ הוא צחק בקול.
״ממ.. נשיקה״ סימנתי לו בשפתיי.
״אייש.. ילד קטן!״ הוא גנח באנחה ונשק לשפתיי.
״ילד טוב שלי.. קדימה , חזרה לשיעור״ אמרתי כשליטפתי את ראשו והוא חייך ונפרד ממני עם נשיקה אחרונה.
אייש.. אני מרגיש שהעניינים הופכים להיות קצת יותר טובים..
אני לא קולט עדיין שאנחנו ביחד.. זה כמו הגשמת חלום.
מאז הפעם הראשונה שפגשתי בפליקס לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
הוא יפה בצורה מרשימה , מלאך לבן וטהור המכוסה בנמשים מקסימים לאורך פרצופו העדין.
עם כל חוויה ורגע איתו.. הכרתי את הלב שלו ואת האדם שהוא.
שם.. נפלתי קשות.
שם הבנתי.. שאני מאוהב בלי פליקס.