היו לי קצת בעיות בעריכה של הפרק אז אולי יהיו חסרים כמה סימני פיסוק תגיבו לי איפה שצריך ואני אתקן.אוהבת.
להתראות גברת האריס,"הארי אמר בקול נמוך,נותן לי חיוך לפני שהלכתי בדרך נפרדת משלו.מהנקודה הזאת והלאה הייתי פשוט בחורה רנדומלית שמגיעה לראיון ואין לה קשר למנהל החברה.
אני יכולה להיות שלילית בדרך הישרה לאיפה שהייתי צריכה להודות לכיוונים שהארי נתן לי כשעלינו במעלית
לקחתי נשימה עמוקה לפני שדפקתי בדלת שהיה עליה שלט שכתוב "וויליאם האנטר."מחוץ למשרד שלו היה שולחן ארוך,מצויד במחשב וקו טלפוני,אבל בלי תגית שם או מישהו שנוכח שם.ניצלתי את ההזדמנות והנחתי את התיק הכבד שלי עליו.
שחררתי את האבזמים שהיו בתיק שהארי נתן לי והסרתי את קוות החיים שלי ממנו כדי שזה יהיה לי מוכן.עדיין לא הייתה תשובה ממר האנטר,והתחתי לתהות אם הוא בכלל שם.
בדיוק כשרציתי לנקוש שוב,הדלת נפתחה.גבר צעיר עם מכנסיים אפורים וחולצה לבנה מכופתרת הופיע מולי,לא מחביא את ההפתעה שלו מהדרת שבה אצבעותיי היו משולבות מוכנות לנקוש על הדלת לפני שנפתחה.
"מצטער על ההמתנה,הייתי צריך לסיים שיחת טלפון מהירה."הוא החזיק את הדלת פתוחה רחבה וחייך כשהזכיר לי להיכנס.
הארי לא הזכיר שגם לו יש מבטא בריטי.אני תוהה אם הדמיון בניהם שיחק איזשהו חלק בחברות הארוכה שלהם.הם נראים דומים גם בגיל.
"את כאן לראיון?לא הודיעו לי שמישהו כבר הגיע."
אופס.כנראה שלא הייתי צריכה פשוט לעלות מיד בלי לבדוק בקבל לפני כן.כיסיתי את פי מההבנה של הטעות שלי.
"אני כלכך מצטערת!אני-"
"אל תדאגי לגבי זה,"הוא נופף בידו לביטול כאילו מעיף את ההתנצלות."היה קצת כאן משוגע הודות לביטחון הנמוך."
הבנתי שהוא האשים את העובדה שהופעתי כאן בלי הודעה לעובדים שפה...ואני הולכת לתת לו לחשוב ככה.
הוא הסתכל על שולחנו,בוחן את הכמות של הניירת שיש על השולחן שלו לפני שחוזר להסתכל עליי.
"תקשיבי,אם לא איכפת לך לעשות ריבוי משימות בזמן שאני מראיין אותך?"
"בכלל לא,"עניתי כשישבתי בכיסא כמ סנטימטרים משולחנו.הבנתי שהוא יעשה את זה בכל מקרה והוא רק שאל להיות מנומס.
"קורות חיים?"הוא שאל ברגע שהתמקם על כיסא הקטיפה.עיניו היו מונחות למטה מולו כשחתם על מה שנראה חתימה על כמה מסמכים.בלי להסתכל למעלה הוא החזיק את ידו השמאלית.
זזתי קדימה והנחתי לו את הניירת עם מילים שכבר זכרתי.
הוא ישב על השולחן והחזיק אצבע אחת מתחת לשורה וגרר אותה במשך הנייר כשקרא אותו.
התחלתי לנוע בעצבנות עם ידיי כשצפיתי בו.לא יכולתי לראות בוודאת,אבל הוא לא נראה מורשם על ידי הרשימה של הניסיון והעבודות הקודמות שלי.
שיט.זה מאוחר מדי עכשיו לרשום להארי הודעה מהירה שכתוב בה"קוד אדום?"כנראה שכן.
"גברת האריס,"הוא דיבר."אני סקרן.לאיזה משרה את מתראיינת בדיוק?"
"אחת מהמשרות כעוזרת.שמתי לב שרוב העבודות הדרושות פתוחות ברשימהבאתר של החברה."
אני מקווה שאמרתי את הדבר הנכון,כי הארי אמר לי להזכיר את האתר שלהם.הוא אמר שוויליאם תמיד אוהב כשמישהו עושה קצת חיפוש לפני שמגיע לראיון.
"זה נכון,"הוא הנהן כהסכמה,נשען בחזרה בכיסאו כששם את רגליו על השולחן."היית מעוניינת לעבוד עם מישהו מסוים בחברה?"
"האמת שכן."הסתדרתי בכיסאי."מר סטיילס?"
לא התכוונתי להוציא את זה החוצה כשאלה,אבל ככה זה יצא.רק ניסיתי לא בטעות לפלוט ולקרוא להארי בשמו הפרטי.
"מר סטיילס?"הוא נראה בהחלט מופתע."את יודעת שהוא המנהל ש החברה,נכון?"
כנראה הגעתי לעובדה מנקודה אחת לאחרת.
"כן,"לא רציתי להתחיל לכעוס אבל לא יכולתי לדעת לאיזה כיוון השיחה שלנו הולכת
הרגשתי כאילו בכל רגע הוא יתקשר אליי מהמניעים הנסתרים שלי כי האמת רשומה על כל פניי.
הוא הוריד את רגליו מהחלק שפנוי מעבודה בשולחן וקם,הולך מסביב פינות השולחן.הוא ישב כנגד הקצה שלו,עדיין מחזיק בקורות החיים שלי בידיו.
"אני הולך להיות כנה איתך גברת האריס.כשהעבודה היחידה שהייתה לך זה מלצרות,אין לך כלכך את הניסיון להיות עדיין עובדת מתחת לרמה הכי גבוהה בחברה."
במוחי אני מנסה לחשוב על איך אני יכולה להפוך את הספה של קורי לנעימה יותר,כי כנראה שזה יהיה הסידור היחיד שלי לשינה.
"אבל יש לך פוטנציאל,"הוא המשיך,שומר את רסיסי התקווה האחרונים שנשארו לי."אני רואה שבילית את זמנך באוניברסיטת ניו יורק והיה לך מקום כמנהלת העיתון."
הוא ביקש ממני להביא לו עוד סיכומים שכתבתי מהזמן שביליתי שם,אז לקחתי את זה כסיכוי בשבילי להדהים אותו.
ניסיתי לשים כמה שיותר מאמץ על העובדה שלעבוד כעיתונאית,אפילו רק בזמן הקצר שהייתי שם,נתן לי ניסיון שיבוא לידי ביטוי אם אני אקבל את העבודה.
הוא נשאר כשהקשיב לי מדברת על כישורי הסידור שפיתחתי ועוד דברים שקפצו למוחי שחשבתי שאני יכולה לכוון את דעתו לכיוון חיובי.
הוא זרק לעברי כמה שאלות שעניתי עליהן בקלות ואחרון הוא שאל אותי על לוח הזמנים שלי.אמרתי לו שאני תמיד פנויה,אני מקווה שזה לא נשמע רע.
"נהדר לשמוע,"הגבר הצעיר ישב מולי דיבר כשעמד.צפיתי איך הוא הלך אל המגירות,פותח אותה לפני שעובר דרך תיקיות רבות.הוא הוציא אחת דקה.
"הנה,"הוא חייך אליי כשהעביר לי אותה.
בטפסים שהוא נתן לי התבקשתי להביא את כל המידע האישי שלי,ביחד עם עותקים של המספר הבטחוני שלי ומספר תעודת הזהות שלי.
"חכה,"שאלתי כשההבנה הכתה בי.קצות פי התעקמו לחיוך גדול."זה אומר שקיבלתי את העבודה?"
"כן."
לא יכולתי להאמין לזה.רציתי לשלוח הודעה להארי כדי להודיע לו,אבל ידעתי שאני צריכה לחכות כשאהיה לבד.אבל מחאתי כף אחת בידיי לפצות על הסחרחורת.
"תודה רבה רבה מר האנטר.אני יודעת שאני אעלה על כל הציפיות של מר סטיילס כש-"
"אני מצטער,הייתי צריך להיות יותר ברור,"הוא השתיק אותי."העבודה שניתנה לך אכן היא עוזרת אישית,אבל לא של הארי,אני רוצה שתהיי שלי."
הו.מכל התרחישים שדמיינתי שיקרו,זה לא היה אחד מהם.
"זאת הולכת להיות בעיה?"הוא שאל כשהשתעל לשרוולי חולצתו,תופס את ההיסוס שלי.
"בכלל לא,"עניתי במהירות,"מתי אני יכולה להתחיל?"
הוא נראה מרוצה מהתשובה שלי אבל תשומת הלב שלו נלקחה במהירות מקול מצפצף שמגיע מכיסו.
"זה,"הוא אמר בבהירות מוסח כשמקליד בטלפון שלו במהירות שלא ראיתי שבן אדם אחר מקליד,"לגמרי תלוי בך.תלוי בכמה מהר תוכלי לסיים את עבודת הניירת הזאת בחזרה,אני אשים את השם שלך במערת שלנו עד מחר."
זה היה אפילו טוב יותר ממה שציפיתי.הערצתי את היכולת שלו לעשות כמה דברים בבת אחת אבל גם אסירת תודה על ההפרעה המהירה כדי לחשוב בבהירות כמה שניות.
כמה שחשבתי על זה יותר,יותר אהבתי את איך שהדברים הסתדרו.אולי זה יהיה טוב יותר אם אני אעבוד מתחת למישהו אחר ולא מתחת להארי ישירות.
נתתי את כל תשומת הלב שלי לבוס החדש שלי כשהחזיר את הטלפון שלו לכיס.
"כפי שאמרתי,יש לך פוטנציאל ולהיות העוזרת האישית שלי יעזור לך לרכוש ידע שתצטרכי כדי לנוע גבוה יותר בעסקים האלה,אם זאת המטרה שלך."
"אני מתרגשת מההזדמנות,"אמרתי לו,מתכוונת לזה.
"זה יהיה קשה מספיק,"הוא הזהיר.
עם המבט שנתן לי,הייתה לי הרגשה שאני אעשה יותר מהעבודות הרגילות תיוק ולענות לטלפונים.
"אנחנו,"הוא הצביע בין שנינו,"הגענו לרעיון,והלקוחות שלנו יוציאו את זה לפועל.אנחנו חלק מקבוצה שעובדת מאחורי הקלעים.לעבוד בחברת יחסי ציבור זאת עבודה של 24 שעות,כי ההשראה נמצאת בכל מקום ויכולה לבוא אלייך בכל זמן.הטלפון שלך יהפוך לחבר הכי טוב שלך."
אולי זה זמן חדש בשבילי לחסוך ולרכוש טלפון חדש.
שעות העבודה יהיו קשות ותהיי חייבת להיות מתוזמנת,כי כמעט כל דבר שאנחנו נעשה יחזור ללקוחות שלנו.אם כבר מדברים,זה מביא אותי לנקודה הבאה שסדר מחייב,שכן את נכנסת."
הרגשתי כאילו אני צריכה לרשום הכל.רק למקרה שאני אהיה מוכנה עם עטים ומחברת בתיק שלי אבל לא חשבתי שאני אהיה צריכה לוציא אותם בדיסקרטיות בזמן שאני מקשיבה.
"הפחדתי אותך?"הוא שאל כשנענעתי את ראשי."טוב.כמו שאת יודעת אז,יש לנו הרבה עבודה לעשות.תשימי את הטפסים האלה בקבלה כשאת מסיימת ואני אשלח לך עותק של לוח הזמנים החדש שלך."
תפסתי את הדברים שלי והתקדמתי לדלת.
"ביי מר האנטר."
"תקראי לי וויל,"הוא אמר,נותן לי ניפוף קטן של להתראות לפני שסוגר את הדלת אחריי.
במהירות סימסתי להארי להודיע לו שסיימתי.הוא אמר לי לעלות עם המעלית לקומה העליונה ולחכות לו במשרדו בזמן שהוא יסיים עם פגישה קצרה.
מרותקת מהסצנה הקדחתנית שהייתי עדה אליה כרגע.גבר ואישה ממהרים סביבי לכל כיוון,מודבקים לטלפון בזמן שמדברים עם אנשים דרך אוזניה.לקחתי מבט מהיר במשרד שהדלתות שלו היו פתוחות ובמיידיות הבנתי את הצורך בעוד עובדים.
כשהגעתי לקומה העליונה,אפשר היה לשים לב שאין שם אנשים.בורכתי באותו הבחור שראיתי בבוקר שאמר להארי לגבי הוועידה בטלפון.
"יש לך פגישה עם מר סטיילס?"הוא שאל אותי.אני חושבת ששמו היה קרסון.
"כן.אני אנדראה האריס."
כל ההתנהגות שלו השתנתה והוא עזב את מקומו מאחורי שולחן אדום והלך לשתי דלתות גדולות.הוא החליק כרטיס בין המנעול ופתח בשבילי את הדלתות.
"הו אמור לחזור בכל רגע אבל את יכולה לחכות לו כאן."
העוזר של הארי עזב,ואני תוהה מה בדיוק אמרו לו עליי.אני חושדת שהוא עובד כאן כמתמחה כי הוא לא נראה מבוגר יותר מ19.
המשרד של הארי היה היחיד בבניין שלא שמר על צבעים אדומים ולבנים במשרד.לא היתי מופתעת בכלל שזה היה לרוב שחור לבן.זה למעשה היה מיני העתק של הבית שלו.
אחד מהקירות היה עשוי כולו מזכוכית ונתן את הנוף הטוב ביותר לעיר שראיתי אי פעם.
"אנדראה."
קפצתי ממשמע השם שלי.בחיים לא שמעתי את הדלת נפתחת אז לא הייתי מודעת לכניסתו של הארי.
הרגשתי את ידיו זוחלות אל מסביב מתניי לפני שיכולתי להגיב ונשענתי עם גופי לתוכו.
"איך הלך לך?"הוא שאל,מניח את הלחי שלו על כתפי.
"נהדר!"
הוא סובב אותי שאני אהיה מולו."קיבלת את העבודה?"
הנהנתי בראשי,מבקשה הלוואי שיכולתי לצלם את ההבעה המתלהבת שלו.
"ידעתי שתוכלי לעשות את זה.את הולכת לאהוב לעבוד איתי.את תוכלי לחוות את ההטבות של לעבוד כעוזרת שלי."
לא פיספסתי את החיוך המציע שהוא זרק לעברי,וגבי נדחף לפתע דרך קיר הזכוכית.הוא הדריך את ידי לעטוף צווארו לפני שאצבעותיו תפסו את הירכיים שלי.
השפתיים שלו היו רכות כשהניח אותן על שלי.הן זזו באיטיות אבל בדחיפות עם שלי.
הזזתי את ראשי אחורה,מסיימת את הנשיקה.אני שונאת לשבור איתו קשר כלשהו אבל לא יכולתי לתת לו לחשוב שאני אעבוד בשבילו כשזה לא המקרה.
"הארי,"גמגמתי.שפתיו מצאו טריטוריה חדשה כשהגיע ללסת שלי."הארי אני הולכת להיות העוזרת של וויל."
הוא קפא כשהוא הבין את המילים שלי.
"מה?"הוא הוריד את ידיי ממנו וצעד אחורה.
"הוא אמר שאין לי את הניסיון לעבוד איתך עדיין,ושאני יכולה לרכוש ניסיון בלעבו איתו...הארי מה אתה עושה?"
עקבתי אחריו כשהוא זז קדימה א שולחנו,מרים את הטלפון המשרדי.
"אני מתקשר אליו."
"לא!"
הרחקתי ממנו את הטלפון והחזרתי אותו למחזיק שלו,מקבלת נעיצת מבט.
"אתה לא יכול פשוט להתקשר אליו,סיכמנו שאתה לא תתערב בזה."
הוא נענע בראשו."את הסכמת,אני פשוט הלכתי עם זה.אבל זה היה לפני זה.כל הנקודה היית שאת תעבדי איתי."
נאנחתי."זה מה שאני רציתי,אבל וויליאם האנטר צדק.אני צריכה יותר ניסיון.זה לא יהיה הוגן לעבור על כל שלבי העבודה שכולם צריכים לעבור.זוכר מה אמרתי לגבי תנאים מיוחדים?"
הוא כעס מההגנה שלי על הבעיה."בסדר.אבל זה רק זמני."
חייכתי,מרוצה שהוא לא הולך להילחם איתי על זה.
הוא נענע בראשו כשקירב את השעון לפניו.
"יש לי משהו לעשות עכשיו,את מונה שנייגל יקח אותך?"
"האמת,"הרמתי את התיקיה שהנחתי על ספת העור השחורה כשבאתי לראשונה."אני צריכה לחתום על אלה ותהיתי אם אני אוכל להשתמש במכונת הצילום שלך לכמה דברים?"
הוא קרא לקרסון,אומר לו להראות לי איך משתמשים במכונה ונתן לו כמה הוראות לעזור לי בכל דבר אחר שאני צריכה.עם זה הוא עזב,כנראה ללכת לאחת מהפגישות האין סופיות שלו.
נחתי על הספה,מוציאה את המחברת ואת העטים מהתיק שלי.הכנתי את הטפסים שבקלסר והתחלתי לעבוד.
הייתי מאושרת מהעבודה המשרדית החדשה שלי ורציתי לחגוג.החלטתי שאם הארי לא יסיים עם הפגישות עד הזמן שאני אביא את זה לקבלה בכניסה,אני אעשה ביקור קטן בעבודה של קורי.