הבטתי בו והוא הביט בי, זה היה כאילו אין פה אף אחד מלבד שנינו.
רגלי החלו להתקדם לכיוונו, זה היה כאילו יש להן מוח משלהן והן עושות מה שהן רוצות.
עברתי בין האנשים כאילו לא היו שם, לא הסטתי את מבטי ממנו לשנייה.
לפתע מישהו נעמד מולי והסתיר אותו, ניסיתי להעיף אותו מזווית הראיה שלי אבל כבר היה מאוחר מידי, הוא כבר לא היה שם.
הרגשתי יד תופסת בי, הסתובבתי לאחור וראיתי את אביאל עומד מולי.
"M הכל בסדר?" הוא שאל, פניו היו מודאגות.
חייכתי אליו ואמרתי שהכל בסדר, אני יודעת שהוא לא האמין לי אבל זה עדיף מלנסות להסביר לו שמישהו מניו יורק התקשר אלי לפני כמה ימים ועכשיו הוא פה.
המשכנו לרקוד עוד איזו חצי שעה והחלטתי שלא יזיק לי איזה משקה.
התיישבתי על כיסא בבר וקראתי לברמן.
"וודקה" ביקשתי
"בבקשה" הוא אמר והביא לי את המשקה.
"את לא קטנה מידי בשביל לשתות?" מישהו שישב לידי אמר ואני הנחתי בעצבים את השתייה על הבר
"מישהו שאל את דעתך?" שאלתי וסובבתי את פני לכיוון החוצפן הזה וכשראיתי את פניו נשמתי נעצרה.
"א-אתה?!" מלמלתי וניסיתי ללכת משם אבל הוא תפס בי.
"לאן את ממהרת? שבי, אני בסה"כ רוצה לדבר איתך" הוא אמר.
יכולתי לראות על פניו שהוא רציני והוא לא יעשה לי כלום, אבל עדין פחדתי.
אני לא יודעת מה יש בבחור הזה אבל משהו בו נראה ממש מוכר, כאילו כבר ראיתי אותו בעבר.
"תן לי ללכת" ביקשתי אך הוא לא שחרר.
"בבקשה" אמרתי וכבר הרגשתי את הדמעות חונקות לי את הגרון.
הוא שם לב לכך שאני מפחדת ושחרר את האחיזה.
"אני לא רוצה לפגוע בך, אני רק רוצה לדבר" הוא אמר.
שקלתי לרגע את דבריו, ראיתי שאביאל רוקד שם עם איזו בחורה, מה שגרם לי להתעצבן מאוד!
איך את יכול להתמזמז איתי יום שלם ואז להימרח על איזו זונה במועדון?!
"אוקי" אמרתי לאיאן והוא חייך חיוך קטן ועיניו נצצו.
"בואי נצא לבחוץ, רועש פה מידי" הוא אמר וקם.
לקחתי צעד אחורה והיססתי לרגע הוא הבחין בכך ונאנח.
"אני לא יפגע בך אמילי, קדימה פשוט בואי אני רק רוצה ללכת למקום שקט יותר" הוא אמר והושיט לי את ידו.
העפתי מבט נוסף על אביאל והחלטתי ללכת עם איאן, מה כבר יש לי להפסיד? חוץ מזה זה לא שאני הולכת איתו למקום מבודד, אני הולכת איתו פה לכניסה האחורית, יש שם הרבה אנשים.
"אוקי, בוא" אמרתי ומשכתי אותו ליציאה האחורית של המועדון.
"הנה אנחנו לבד, דבר" אמרתי קצת לחוצה כי באמת באופן מפתיע לא היה שם אף אחד.
איאן נשען על הקיר מאחורינו והדליק את הסיגריה שלו.
"אני מחכה" אמרתי בחוסר סבלנות והוא העיף עלי מבט חטוף וצחקק בזמן שהסיגריה הייתה בפיו.
"את האמת אין לי מושג מאיפה להתחיל" הוא אמר ונשף החוצה את העשן לאוויר.
"תתחיל בזה שתגיד לי מי אתה, מאיפה השגתה את המספר שלי ומה אתה רוצה ממני" אמרתי בישירות, ניסיתי לשדר ביטחון, שלא יראה שאני מפחדת.
"אוקי.. אז... קוראים לי איאן ריידר, אני לא יכול להגיד לך איך השגתי את המספר שלך ואני רוצה שתעזרי לי למצוא את המשפחה שלי" הוא אמר ואני הייתי מבולבלת.
"איך אני אמורה בדיוק לעזור לך?" שאלתי והוא משך בכתפיו.
"תראי כל מה שאני יודע הוא שאת מופיעה לי בחלומות מאז שאני זוכר את עצמי ואני בסך הכל רוצה לדעת מי הם המשפחה שלי" הוא אמר השפיל מבט.
"מה אתה יודע עליהם?" שאלתי ונשענתי לידו על הקיר, שמתי לב לפתע כמה גבוה הוא.
"רק מה שסיפרו לי, אמא שלי נטשה אותי והאפוטרופוס שלי גידל אותי מאז" הוא אמר וזרק את הסיגריה לרצפה.
"טוב.. זה לא ממש עוזר לי, אתה יודע אולי איך קוראים לאמא שלך או משהו??" שאלתי והוא גיחך.
"את באמת חושבת שאם הייתי יודע איך קוראים לה הייתי צריך את העזרה שלך?" הוא שאל, תכלס צודק..
"טוב.. מה אתה מצפה מני לעשות בדיוק?" שאלתי והוא שתק.
"הבנתי... טוב אם תסלח לי אני חוזרת פנימה בי" אמרתי וחזרתי לתוך המועדון.
התחלתי לשתות עוד ועוד ורקדתי עם כל דבר שזז בערך, הזמן עבר ואני המשכתי לרקוד ולהשתכר, כבר לא ידעתי מה אני עושה.
העיקר היה להעביר ממני את זוג הסתומים האלו איאן ואביאל.
*נקודת מבט איאן*
נשארתי בחוץ עוד כמה דקות ועישנתי עוד סיגריה, היא צודקת, מה ציפיתי ממנה לעשות, אני כזה טיפש.
נאנחתי בעצבים ובעטתי בפח שהיה לידי.
"היי!" אחד השומרים צעק אלי ואני הסתובבתי אליו בעצבים ובלי לשלוט בעצמי העפתי לו אגרוף לפרצוף וחזרתי פנימה לפני שהוא קם והייתי נכנס לצרות, כרגיל...
ראיתי את אמילי עם כוס שתייה ביד ורוקדת כאילו אין מחר.
"משוגעת זאת" צחקתי לעצמי כשראיתי אותה מחזיקה את כל הבנים שם בין האצבעות שלה.
המשכתי להסתכל עליה עוד קצת עד שזה כבר נהיה מוגזם, היא שיכורה מידי היא צריכה לחזור הביתה לפני שמשהו רע יקרה לה.
WTF?! ממתי אכפת לי מנשים?!
שיהיה... יאלה אני אקח אותה הביתה למה לא נראה לי שהאידיוט הזה שהיה איתה מתכוון לעשות את זה היום.
התקדמתי לכוונה והעפתי את האידיוט שנמרח עליה.
"בואי אני לוקח אותך הביתה" צעקתי כדי לגבור על המוזיקה.
"לללאאאאאא לא רוצהה זה לא כיף" היא התבכיינה ואז התחילה לצחור משום מקום ולרקוד.
"וואו את ממש מחוקה" מלמלתי ומשכתי אותה משם.
"לאא אני לא רוצה הביתהה" היא יבבה.
"ככה בטוח לא, תשתי קצת מים" אמרתי לה והבאתי מהבר מים כמו איזה קוקסינל.
"לא רוצה" היא צחקה ואני גלגלתי עיניים.
"קדימה תפתחי את הפה שלך ותתחילי לשתות" הגברתי את קולי בעצבים.
היא סוף סוף אחרי ניסיונות רבים מידיי לקחה את הבקבוק והתחילה לשתות.
"בואי החוצה את צריכה לנשום אויר" אמרתי ומשכתי אותה החוצה.
התיישבנו על ספסל בחוץ והיא שתתה עוד קצת מהבקבוק.
"את לא צריכה לשתות ככה" אמרתי לה והיא השפילה מבט.
"אני לא עשיתי את זה בכוונה... פשוט רציתי להנות קצת" היא אמרה ושמעו עליה שהיא עדין שיכורה קצת.
"באת לפה עם מישהו?" שאלתי למרות שכבר ידעתי מה התשובה...
"כן, עם ה... אני לא יודעת ממש מה הוא" היא אמרה בגיחוך שיכור ואני גלגלתי עיניים.
"זה לא מסובך יותר מידי, או שהוא חבר שלך או שהוא לא" אמרתי והיא נשענה על ידי שהייתה פרוסה על הספסל.
"לא נכון.. תמיד יש עוד אופציה" היא אמרה וגיהקה.
"הא כן? ומה האופציה?" שאלתי משועשע מהמצב שלה.
" 'זה מסובך' " היא ענתה עם חיוך טיפשי ואני צחקתי.
"אז מה? את משגעת אותו כמו שאת משגעת אותי או שהוא זה שמשגע אותך?" שאלתי והיא עשתה פרצוף חושב מה שגרם לי לחייך טיפה שוב.
"זה הדדי" היא ענתה בחיוך רחב.
"וזה אומר?" שאלתי והיא עשתה פרצוף מוזר
"מה יש לך?" שאלתי
"אני חושבת שאני עומדת להקיא" היא אמרה ולחייה התנפחו כתוצאה מכך.
אחרי שנייה פרצופה כבר היה מופנה לרצפה והיא פלטה את כל מה ששתתה היום.
התכופפתי אליה ותפסתי בשערה.
בזמן שהיא הקיאה את נשמתה שמעתי מישהו צועק לכיוונינו.
התבוננתי וראיתי שזה הבחור הזה שהיא באה איתו.
"תעזוב אותה!" הוא צעק ורץ לכיווני.
"גבר תרגע אני רק עוזר לה" אמרתי אבל הוא לא שמע וכבר העיף לי אגרוף לפרצוף.
החזרתי לו ומפה לשם התחלנו לריב מכות.
"דיי תפסיקו!" אמילי צעקה ושנינו עצרנו והבטנו בה.
"אביאל איאן רק עזר לי למה הרבצתה לו?!" היא צעקה עליו בעברית.
פאק מאיפה היא יודעת עברית?!
אני למדתי עברית כי רמון רצה שאדע אבל מה לה ולעברית?
החלטתי לשחק אותה טיפש ולהמשיך לדבר באנגלית כאילו אני לא מבין מה הם אומרים.
"מה אמרת??" שאלתי "מבולבל".
"כלום" היא ענתה באנגלית והתחילה ללכת.
"לאן את הולכת?" קראתי לה אבל היא לא הקשיבה.
"גבר קח אותה הביתה, היא שיכורה מתה" אמרתי לדביל הזה, הוא אולי רב איתי מכות עכשיו אבל זה נראה שאכפת לו ממנה אז יאלה שיחסוך לי ויקח אותה הביתה.
הוא הנהן והלך אליה.
יאלה אני יעוף למלון לישון, מחר בבוקר אני כבר אחזור הביתה אין לי מה לעשות כאן יותר, אמילי הזאת לא יודעת כלום על המשפחה שלי.
רגע ו..אולי? טוב! זה שווה את הסיכון!
סימסתי לה הודעה וכתבתי בה שקוראים לי איאן ריידר.
עכשיו רק צריך לחכות.