אני פשוט בשוק שהגענו לפרק האחרון בסיפור הזה. לא חשבתי שהסיפור שלי יצליח ויגיע למעל 30 אלף צפיות, כי אחרי הכל זה הסיפור הראשון שלי. לא חשבתי שאני בכלל אסיים סיפור. אני מודה לכל אחת ואחת מהקוראות של הסיפור הזה , שום דבר מזה לא היה קורה בלעדיכן . בקרוב אפילוג ❤
___________________________
נקודת מבט אביאל
דם, זה כל מה שראיתי.
לפחות מה שהצלחתי לראות.
אני ורון , חבר טוב שלי , היינו בדרך לאולם של החתונה, כמובן שבלי מוראל , כי היא לא רוצה שאראה אותה לפני בטענה שזה מביא מזל רע.
הייתי מאורגן, עם החליפה, הנעליים, שיער מסודר, הכל.
אני ורון מיהרנו, רון נהג ועבר באדום בטעות.
ברגע אחד המכונית התהפכה, ומשם איבדתי את ההכרה .
————
נקודת מבט מוראל
״תגיד לי כבר מה איתו כוס אמא שלך״ תפסתי את הרופא בעצבים.
חמש שעות שאני פה, ואף רופא מזדיין לא אומר לי מה איתו.
מה עם הבן אדם שהיה אמור להפוך היום לבעלי.
״הוא בניתוח , הוא חטף פגיעה חמורה בראש, אבל הנויכירורג שלנו עושה ככל יכולתו להחזיק אותו בחיים״ אמר הרופא , מנסה להסדיר את נשימותיו.
״כדאי לו להחזיק אותו בחיים אחרת אני מפוצצת את כל הבית חולים המזדיין שלכם״ אמרתי לו מאיימת עליו, והרופא הנהן והתרחק .
התיישבתי על הכיסא , מחזיקה את ראשי בשתי ידיי, עדיין עם השמלה, האיפור והתסרוקת של החתונה, שלא התקיימה.
לידי יושבים הוריו של אביאל, נועה, עוד משפחה וחברים של אביאל ושל רון החבר שהיה איתו, והמשפחה של רון.
רון בניתוח גם כן , אבל שלו פחות קשה.
הוא יצא מזה , אבל אביאל ?
הרופא בעצמו אמר ׳הנויכירורג שלנו עושה ככל יכולתו להחזיק אותו בחיים׳, וזה רק אומר שהם נאבקים על החיים שלו ברגעים האלו.
רופאה אחרת יצאה ובאה להודיע משהו לחברים ולמשפחות של אביאל ורון.
״דברי כבר !״ צרחתי עליה , והדמעות לא הפסיקו לרדת לי, בדרך כלל אני בן אדם שלא מראה חולשה, אבל כרגע זה הדבר האחרון שמעניין אותי. אביאל, הבן אדם שאני הכי אוהבת יכול למות.
״רון יצא מהניתוח, הוא עבר בסדר ולא היו סיבוכים , תוכלו לבקר אותו כשהוא תתעורר ״. הרופאה אמרה ופנתה ללכת , ועצרתי אותה עם ידי.
״ואביאל ?״ שאלתי אותה .
״עדיין לא ידוע מה מצבו״ אמרה והמשיכה ללכת.
נועה הניחה את ידה על כתפי , כשראתה כמה קשה לי.
״הוא יצא מזה, נקווה לטוב ויהיה טוב״ אמרה נועה מנסה להפסיק את הלחץ והדמעות שלי, אבל שום דבר לא יעזור לי כרגע.
״ואם הוא לא יצא מזה, כוסעמק מה אני אעשה בלעדיו ?״ צעקתי .
״זה לא יקרה״ אמרה נועה מנסה לעודד אותי .
עבר כמה זמן, ורון התעורר.
לאחר שבני משפחתו וקצת חברים נכנסו לראות מה איתו, נכנסתי גם אני כדי לשמוע ממנו מה קרה.
״עברנו ברמזור אדום מבלי לשים לב, ומשאית נכנסה בנו בחוזקה , ברמה שהאוטו התהפך. זה נס שעוד אנחנו חיים.״ אמר לי רון.
״אתה חי, לגבי אביאל עדיין אין תשובות. הוא בניתוח כבר 10 שעות.״ אמרתי לו מסבירה. רואים שאף אחד לא הסביר לו כלום.
״הוא יצא מזה, אביאל חזק. שנינו יודעים את זה״ אמר.
יצאתי מחדרו של אלירן לאחר כמה דקות, והרופא שדיברתי איתו מקודם בא להודיע משהו.
״אביאל יצא מהניתוח, כרגע מצבו יציב אבל אנחנו נדע יותר לאחר שהוא יתעורר. יש סיכוי שהניתוח לא בוצע כהלכה, ואז יכול לקרות משהו אחר, אבל לפי מיטב ידיעתנו הוא יחיה״ אמר הרופא וירדה לי אבן מהלב, ולפתע זה הכה בי.
״מה זה המשהו האחר שיכול לקרות ?״ שאלתי את הרופא .
״קומה״ אמר הרופא.
קומה ? אביאל יכול להיות צמח ?
״נדע יותר כשהוא יתעורר ״ חזר על מילותיו והלך.
משפחתו של אביאל החלו לבכות , וגם השאר שהיו שם.
אבל הכאב שלהם הוא כלום לעומת מה שאני מרגישה .
———————
עברו כמה שעות , ואנחנו מחכים לתגובה מאביאל.
אנחנו ? אני.
האחרים לא מעניינים אותי, לא המשפחה שלו כרגע, לא החברים כרגע , אף אחד.
הרופא הגיע באדישות שגרמה לי לרצות למרוח את הראש שלו על הקיר.
״׳תגיד כבר״ צעקתי עליו.
״הוא התעורר, הוא בסדר. תוכלו לבקר אותו אחד , בזהירות״ אמר ואבן הוסרה מלבי.
————————————————————————
אז כן , פרק קצת מפתיע. אל תהרגו אותי, עשיתי סוף טוב.
יהיה אפילוג שיעלה בעוד שבוע או פחות, אוהבת ❤
החפירה האמיתית בתחילת הפרק.