***נקודת המבט של אלנור***
"חשבתי שתמשיך ללמוד איתי..." אמרתי לג'ייק כשעמדנו בכניסה לאוניברסיטה שלי, מוכנים להיפרד. הנסיעה לכאן לקחה שעות אבל הרגישה כמו כלום כשג'ייק ואני צחקנו כל הדרך על כל כך הרבה שטויות. אני עדיין מתקשה להאמין שהוא חזר... "לא.." הוא צחקק "הגעתי לשם רק כדי למצוא אותך.. אני צריך לחזור לכריס, לספר לו על.... על הכל בעצם, וחוץ מזה יש לי עוד מלגת כדורגל שמחכה לי... אני צריך לראות לאן זה לוקח אותי.." הוא אמר והרגשתי את הידיים שלו מסביב למותניים שלי כשהידיים שלי החזיקו בעדינות בזרועות שלו והוא הסתכל למטה אלי.
"אתה מבאס" רטנתי והוא חייך. "לי בניגוד אלייך, יש אוטו, אז אני אבוא לבקר. חוץ מזה זה ממש לא רחוק מכאן" הוא אמר כשסידר את כובע הצמר שלי יותר טוב קצת על הראש שלי.
"אוקיי... בהצלחה עם כריס.. תספר לי איך היה" אמרתי והוא קירב את הראש שלי אליו כדי לתת לי נשיקת פרידה ארוכה וחמה. כאילו שלפתע לא הרגשתי את הקור מסביבי אלא רק את השפתיים העדינות והנעימות שלו. "ברור שאספר" הוא חייך לפני שנתן לי נשיקה אחרונה על הלחי ונכנס למכונית. "ביי!" צעקתי כשהוא כבר התחיל לנסוע הרחק משם.
ברחתי מהקור ישר לתוך האוניברסיטה, ומשם עליתי לקומת החדר שלי עם התיקים שלקחתי איתי לחופשה. פתחתי את הדלת והיא עמדה שם, יחד עם עוד בחורה יפייפיה. השיער שלה היה בלונדיני מלוכלך והעיניים שלה ירוקות צלולות. העור שלה היה כל כך שזוף אפילו שהיה חורף. "היי" חייכתי טיפה מבולבלת כשהן שתיהן הסתכלו עלי. "הייי!!" רייצ'ל ישר קפצה עלי. "אלנור זאת אבי, העבירו אותה אלינו לחדר, נגמרו כל המקומות במעונות" רייצ׳ל אמרה משתדלת להיות סבלנית. היה לי קצת קשה להאמין שנוכל להסתדר פה שלוש בנות בחדר אחד, אבל יהיה בסדר. כבר ראיתי שסידרו לה פה עוד מיטה וארון ועכשיו החדר פחות גדול אבל זה בסדר.
"היי אבי! אני אלנור, בואי אעזור לך לפרוק את התיקים" חייכתי אל הבחורה ועזרתי לה להעביר את כל התיקים לצד אחד של החדר, והתחלתי לדבר איתה כשהיא סיפרה לי קצת על עצמה. פתאום הדלת נפתחה וג'ייק עמד בכניסה במפתיע.
"שכחת את הפלאפון של—" הפנים שלו נפלו מעט כשהעיניים שלו ננעלו על אבי. ״ג׳ייק?״ היא שאלה ומיד תהיתי מאיפה היא מכירה אותו. "מה את עושה פה?" הוא שאל אותה. "אתם מכירים?" שאלתי מבולבלת. "זה סתם... בכל מקרה קחי את הפלאפון שלך, אני חייב לזוז נדבר" הוא נישק אותי קלות על השפתיים ויצא משם במהירות.
"כל כך כיף לראות אתכם ככה" רייצ'ל הייתה מחוייכת, ואני לא יכולתי שלא לחייך קצת. "אני כל כך שמחה בשבילך, ידעתי שזה יבוא! אמרתי לך שהיית צריכה רק זמן להכל. אבל אמשיך להגיד לך אמרתי לך אחר כך. אני חייבת ללכת לשיעור" היא חיבקה אותי מהתרגשות ויצאה מהחדר. נהיה שקט מביך באוויר כשאבי סידרה את הבגדים שלה בארון כל הזמן הזה ואני רק תהיתי מאיפה היא מכירה את ג'ייק.
"אז... את וג'ייק מכירים?" יותר אמרתי מאשר שאלתי... "כן... אפשר לקרוא לזה ככה" היא ציחקקה בלחץ כשהמשיכה לקפל בגדים. "מאיפה..-" גיחגחתי בגרוני "מאיפה אתם מכירים?" לא ידעתי אם אני מרגישה בנוח לשאול את זה כל כך. אני נשמעת כמו חברה פרנואידית.
"אנחנו... בילינו הרבה ביחד פעם.." היא צחקקה בלחץ. "טוב זאת אומרת היה ביננו קצת יותר מזה אבל אני לא אוהבת לפרט אז.. אפשר להגיד שאנחנו פשוט ידידים" היא אמרה כאילו זה היה כלום. "אז...כאילו... מה הייתם?" שאלתי כשלא רציתי לדעת את התשובה. הרגשתי קצת קנאה בתוכי ושנאתי לתת לה לצאת. מה אכפת לי בכלל? ג׳ייק איתי עכשיו, למה שיהיה לי אכפת מאיפה היא מכירה אותו?
"סתם.. יצאנו לאיזה שנה" היא חייכה לעצמה. שנה?! "מצטערת אני לא רוצה לגרום לבעיות.. מה שהיה היה ואני לגמרי שמחה אם הוא שמח" היא המשיכה לקפל בגדים בארון, ועכשיו לא רק שקינאתי בטירוף, גם התעצבנתי על ג'ייק כל כך על שלא סיפר לי! לא זכור לי מערכת יחסים של שנה עם בחורה בשם אבי כשהשלמנו פערים. לא ידעתי למה זה עיצבן אותי, זה פשוט.. עיצבן. ציפיתי כנראה שיספר לי זה הכל.
״כן.. אני מבינה" ניסיתי להשאר קרת רוח למרות שהרגשתי את הדם שלי מתחמם ברמות.
********
ניסיתי כל היום שלא לחשוב על זה, אבל התעסקתי בזה בכל השיעורים שלי ובכל שעות העבודה. לא הצלחתי לדמיין את ג'ייק מאושר עם מישהי אחרת באותם ארבע השנים שבהם הוא בכלל לא זכר את קיומי... זה הכאיב והרגיז מדי... לא הפסקתי להתעסק בכמה יפה היא הייתה וכמה קינאתי כל כך!
מצאתי את עצמי במשמרת לילה בחנות הקפה, מנקה לבד כשהכל בחוץ חשוך וכולם כבר חזרו לקמפוס. אני שונאת משמרות לילה! שונאת לסגור את המקום לבד. זה רק נותן לי זמן לחשוב לעצמי מחשבנות דיכאוניות על מה לעזאזל הלך בין אבי לג'ייק ולמה הוא לא סיפר לי!
״ידעתי שאמצא אותך כאן״ הסתובבתי לדלת כששמעתי את קול הפעמון עליה מצלצל כשהדלת נפתחה והקור נכנס יחד איתה עד שהיא נסגרה. ג׳ייק נכנס, ועצבן אותי אפילו להסתכל עליו... אני לא יודעת למה זה מפריע לי שהוא לא סיפר לי אבל זה מפריע! זאת אומרת.. מה שקורה עכשיו זה מה שחשוב אבל זה עדיין מחמם כל כך, ולא בצורה טובה.
"כן.." מלמלתי כשלא רציתי לדבר איתו כל כך כרגע.
"חיפשת אותך בחדר שלך אבל לא היית ורייצ'ל אמרה שכנראה שתהיי כאן..." הוא התקדם לכיווני אבל אני המשכתי לטאטא את הריצפה וזה עזר לי להתחמק מקשר עין איתו. "רציתי לספר לך איך הלך לי עם כריס..." הוא המשיך כשלא אמרתי כלום והמבט שלי היה על הליכלוך שעל הריצפה.
"הכל בסדר אלנור?" הוא שאל אבל המשכתי במעשיי כשלא ידעתי איך או מה להגיב. הרגשתי את הצעדים שלו מתקרבים אלי והוא עמד מאחוריי, הוא לקח ממני את המטאטא בעדינות לפני שהניח אותו בצד וסובב אותי דרך המותניים אליו. "שאלתי אם הכל בסדר.. למה את לא עונה?" הוא שאל קרוב אלי אבל הלכתי צעד אחד אחורה. "סתם.. זה כלום... ספר לי מה שרצית להגיד" הבנתי שאני סתם עושה הר מעכבר ואני צריכה פשוט לשכוח מזה.
"לא עכשיו אני כבר לא יכול להתעלם מזה.. קדימה דברי" הוא תפס לי ביד בעדינות וקירב אותי אליו לפני שסידר לי את השיער מאחורי האוזן.
"זה באמת מטומטם.. סתם תהיתי איך לא סיפרת לי על אבי... זה קצת מציק לי" מלמלתי והוא צחקק מבולבל. "מה? מה יש לספר?" הוא חייך מחבר גבות יחד. "לא יודעת אולי רק זה שהיית במערכת יחסים רצינית בזמן שאני בכיתי עלייך?" התחלתי להתחמם כשהבנתי כמה זה עיצבן אותי.
"מה? איזה מערכת יחסים?? אלנור על מה את מדברת אבי ואני היינו רק סטוץ" הוא הצהיר ואני הרגשתי מבולבלת. "סטוץ?? אז מה 'יצאנו לאיזה שנה' אומר בדיוק??" שאלתי כשהתעצבנתי שהוא לא מספר לי את הכל.
"אוקיי, תקשיבי... נכון, אבי ואני 'בילינו הרבה יחד'.. הייתי בתקופה קשה.. לא ידעתי מי אני ומאיפה באתי. כל ערב שכבתי במיטה והשתגעתי שאין לי אפילו קצה חוט, ואחרי ששכבתי מתוסכל כשסוף סוף נרדמתי , את היית בחלומות שלי כל הזמן ושיגעת אותי..״ הוא התחיל להסביר וראיתי כמה הוא היה מתוסכל כשנזכר בתקופה הזאת. ״הייתי חייב להסיח את עצמי מהכל, במיוחד בשעות האלה של הלילה ואבי פשוט... הייתה שם. לא היה לי שום רגש אליה והיא ידעה את זה. היא רק עזרה לי להתמודד לא מעבר לזה. אוקיי?" הוא תפס לי במותניים וקירב אותי לאט עד שהמצח שלי נפגש עם שלו והסתכלתי למעלה אליו. "אוקיי.." נאנחתי כשאני יודעת שאני מאמינה לו. הוא מיד קירב את השפתיים שלו לשלי ונישק אותי בעדינות עד ששוב המחשבה הזאת הטרידה אותי ומשכתי את הראש שלי אחורה מעט כדי להפסיק את הנשיקה. "לפי איך שהיא סיפרה את זה זה היה נראה שהיו בינכם רגשות יותר חזקים מזה... אני צריכה לדאוג?" שאלתי כשהידיים שלי עדיין מונחות על החזה שלו והראש שלו רכן למטה אלי, מסמן לי שהוא בהחלט רוצה להמשיך את הנשיקה.
"לדאוג? אלנור את בטח סתם מדמיינת או שלא הבנת אותה נכון... עברנו תקופה קשה זה בטח סתם בגלל זה, תפסיקי" הוא מלמל כשכבר היה נואש לשפתיים שלי וכשסוף סוף קיבל אותן הרגשתי את הסיפוק שלו.
הוא הרים אותי דרך המותניים לשולחן שהרגע ניקיתי ונצמד אלי תוך כדי הנשיקה הלא פוסקת שלנו והרגשתי אותו כל כך רוצה אותי עוד ועוד. "אתה מגזים!" מצאתי את עצמי אומרת לו כשהרחקתי אותו בכוח מהשפתיים שלי. "אני יודע" הוא חייך כשחזר לנשק אותי ועבר לצוואר, משאיר לי צמרמורת גסה בכל מקום. "אוקיי אני מבינה שאתה לחוץ על זה... אבל אנחנו בבית קפה" צחקקתי כששוב ניסיתי לנטרל אותו ממני, משועשעת מהשפתיים שלו עלי.
"לחוץ?" הוא רק השאיר את הידיים שלו מלופפות סביבי וצחק. "ממש.." צחקתי עליו כשטיילתי עם היידים שלי על החזה שלו וידעתי שזה מטריף אותו, והמבט האדיש שהוא ניסה להשאיר על הפנים הרג אותי.
"ילדה..." הוא התחיל להתגרות בי כשקירב את כולי ישבן אחד קדימה אליו עם הידיים. "כן ילד?" התגרתי בו בחזרה והוא ישר הרים גבות עם חיוך ענק שלא הצליח להסתיר. "ילד? את לא מתביישת? לחמתי בשביל המדינה שלך ואת קוראת לי ילד?" הוא אמר וישר קפץ בי משהו כשהוא הזכיר את הצבא. אני לא רוצה להיזכר בתקופה הזאת בחיים.
"לחמת בשביל המדינה, בעבר." נהייתי רצינית והוא ישר התרכך. "צודקת. בעבר.." הוא ניסה לחייך כדי שאתרכך ואשכח מהעניין וזה מה שניסיתי לעשות.
נראה לי שעכשיו תורי לדעת" הוא אמר וידעתי למה הוא מתכוון אבל רק הנהנתי כשחייכתי למעלה אליו ויכולתי להריח את ריח הצוואר שלו שהיה קרוב אלי ולא היססתי לתת לו נשיקה קלה. מקווה להסיח את דעתו.
"המחשבה הזאת קצת מציקה לי כבר הרבה זמן.. לא רציתי לדבר על זה אבל אם אנחנו כבר עושים את זה לפחות שיצא לי מזה משהו״ הוא אמר ונאנחתי כשידעתי שזה עומד לבוא. ״שכבת עם מישהו בשנים האלה?" הוא שאל כשלא אמרתי כלום מסתכל ישר לעיניים שלי. ידעתי.
"כן.." אמרתי מיד. "מה? עם מי?" הוא ישר קפץ כשלא ציפה לתגובה מיידית ודיי צחקקתי, ברור ששכבתי עם בחורים "מה ציפית? שאגיד לך שלא ושאני עדיין בתולה בת שש עשרה?" אמרתי בציניות.
"לא אני יודע שלא... חוץ מזה את צריכה להודות לי על שאני הראשון שלך" הוא הצהיר ואני חייבת להודות שהיה נראה כל כך סקסי כשכעס.
"חבל שאני לא יכולה להגיד את אותו הדבר..." נאנחתי מתגרה בו והסתכלתי למטה. "היי... את היית היחידה שבאמת נחשבה.. וגם הראשונה שבאמת הבאתי הביתה לחדר וזה אומר הרבה. כבר דיברנו על זה" הוא חייך בנסיון לגרום לי גם. חייכתי כל כך עדיין מתרגשת מזה. אהבתי שהוא זכר פרטים כאלה. "וואו אז זה ממש מקדם אותי מדירוג מספר שלושים וחמש למספר חמש עשרה" אמרתי מחייכת והוא גילגל עיניים.
"קנאית" הוא לא הסתיר שום חיוך וידעתי שהוא צודק, אני בהחלט קנאית. "אז מי זה היה?" הוא שאל מסדר את השיער שלי שנפל על הפנים. ״לא יודעת ג׳ייק היו כמה״ צחקתי כשלא ידעתי איך לענות על זה. ״אוקיי אז מי היה האחרון? משהו התפתח בינכם אחר כך?״ הוא שאל. תהיתי מה כל כך מעניין בזה. אני איתו עכשיו בכל מקרה.
"סתם אחד...הוא היה חייל" מלמלתי והסתכלתי למעלה ושמעתי אותו נושף צחוק מבולבל.
"מה?" הוא שאל עם הצחוק הלא ברור ממקודם. "סתם אחד, באמת" נופפתי ביד במטרה להרחיק את הנושא. "לא אני רוצה לשמוע...את שמעת על אבי, זה רק הוגן" הוא הסתכל למטה אלי. ״הוא היה חייל? אחרי כל מה שקרה שכבת דווקא איתו?״ הוא נשמע מבולבל.
נאנחתי והסתכלתי למעלה עליו מהריצפה. " כן הוא היה חייל, בדיוק כמוך בחיל הנחתים... וסתם, הייתי שיכורה... זה היה טיפשי אני מצטערת על זה" ניסיתי כמה שיותר ללחוש כשהתביישתי בזה כל כך. זה היה ממש לא מזמן. שנייה לפני שנתקלתי בג׳ייק. אני זוכרת שאמרתי שאשכח מג׳ייק וכבר כל כך התגברתי עליו אז, אבל אז היה יום ההולדת שלו והכל חזר אלי. ופתאום ראיתי חייל! וזה היה יותר מדי והתנהגתי כמו מטומטמת.
"את רצינית?" הוא שאל אחרי שתיקה מביכה וארוכה, ואני פשוט הנהנתי בשקט...