*נקודת מבט קים*
הלב שלי דפק בחוזקה והוא היה הדבר היחידי ששמעתי הפעימות לב שלי.
אנשים רצו לכל כיוון והבחור עדיין החזיק את מכונת ההרג האת לרקה שלי מוכן לירות בכל שנייה.
גמעתי את רוקי מביטה מסביבי לכל כיוון.
רעש של זכוכית מתנפצת גרמה לי לקפוץ במקום ולקבל מכה מכתפו של הבחור.
זיעה נטפה מהמצח שלי, איגרפתי את ידי וכיוונתי את המרפק שלי לצלעות של הבחור, הוא שיחרר את גופי במהירות והאקדח נפל מידו בעטתי באקדח כדי שיהיה רחוק ממנו והסתכלתי מסביבי מחפשת את גאיה כדי לוודא שהיא בסדר
הבחור קם על רגליו ומיהרתי להחטיף לפניו אגרוף ומיד אחריו עוד אגרוף לצלעות שגרמו לו להתכווץ שנית.
התיישבתי מעליו נותנת לו אגרוף אחרי אגרוף עד שאיבד את הכרתו.
ידיי כאבו מאוד ועליהן הופיעו סימנים אדומים.
'בן-אדם ממה אתה עשוי לעזאזל?' חשבתי ושיפשפתי את ידיי.
ליבי עדיין דפק במהירות ןנשימתי הפכה לכבדה, הייתי לחוצה ומפוחדת לא ידעתי מה לעשות.
זוג ידיים גדולות עטפו את גופי בחוזקה גורמות לי לקפוץ במקום ומיהרתי להסתובב פוגשת בפניו של אדיר.
"את בסדר?הוא פגע בך הבן זונה הזה?" שאל במהירות
"א-אני בסדר" מילמלתי מסתכלת על אותו הבחור מעט בהלם,
"אני אזיין אותו מכות" מילמל
עטפתי את ידיי סביב גופו בחוזקה "מה אתה עושה פה בכל מקרה?" שאלתי
"כלום" הרים את כתפיו בחנתי את המועדון רוב האנשים התחבאו מאחורי השולחנות וחלק קטן מהם הביטו בי ובאדיר.
גאיה רצה לכיווני בזמן שדמעות מציפות את עינייה הכחולות, היא חיבקה אותי בחוזקה והעיפה את אדיר.
"אדיר בוא" קול גברי ומוכר קרא לאדיר הפנתי את מבטי אל מקור הקול פוגשת את עיניו הקרות של גבריאל.
'רגע רגע גבריאל קרא לאדיר?'
הבטתי באדיר בוחנת אותו ומנסה להבין מה הקשר בינו לבין גבריאל.
ידו הימנית של אדיר אחזה באקדח שחור אקדח זהה לאקדח שהוצמד לראשי לפני מספר דקות.
הבטתי בעיניו של אדיר בשאלה והוא הביט בי בעיניים מתנצלות.
"את בסדר?" שאלה גאיה אחרי ששיחררה אותי מהחיבוק "כן" מילמלתי
התיישבתי על אחד מכיסאות הבר הגבוהים שלצידי ישבה גאיה שממשיכה לשאול "אם הכל בסדר?"
"גאיה אמרתי לך אני בסדר, אני יודעת שאת דואגת אבל אני באמת בסדר אני רק מנסה להבין מה אדיר עשה עם גבריאל הזה" מילמלתי
"בטח יש לו סיבה טובה, אני לא חושבת שהוא עובד אצלו או שהוא הסתבך עם גבריאל כי בכל זאת זה אדיר הוא אף פעם לא היה כזה..." מילמלה
לגמתי מבקבוק המים וקמתי מהכיסא "בואי נלך הביתה אני רוצה לישון" לחשתי היא הנהנה ומיהרה להתרומם מהכיסא.
הרחוב היה חשוך והמנורה הייתה זאת שהאירה מעט את הרחוב "איך זה יכול לקרות דווקא מתי שאנחנו הולכות למועדון?" מילמלה גאיה והשליכה את ידייה באוויר
"גאיה אם זה היה קורה למישהו אחר כנראה שהוא לא היה יודע איך להתמודד עם זה והוא היה יכול למות! אני חושבץ שזה די מזל שזה קרה לי ולא למישהו שלא היה יודע איך להתמודד עם זה" מילמלתי בקול שקט.
"אז מה אבל אם הוא באמת היה יורה אם משהו היה קורה לך?" שאלה
נאנחתי בשקט מבינה שהיא צודקת .
נשכבתי על המיטה חושבת על כל אירועי היום,
'אם הוא באמת היה יורה אז באמת יכולתי למות'
אדיר נשכב לידי שעל גופו רק הבוקסר.
אדיר נשק למצחי ממלמל מספר דברים ומחבק את גופי בחוזקה...