(יומיים חלפו)
נ.מ גונגקוק:
עיני התחילו להיפתח באיטיות והמגע שהרגשתי הרגיש לי מוכר..
התרוממתי עם ראשי וראיתי את טאהיונג, שקוע בשינה עמוקה , הבטתי סביב והבנתי שנרדמתי על טאהיונג שגופו היה גדול משלי במעט.
זרועותיו חיבקו את גופי הצנום בעדינות, וראשי היה קבור בחזה שלו, הסתכלתי על השעון וגיליתי שהשעה היא שבע ואלי להעיר את טאהיונג על מנת שנצא בזמן לעבודה.
התחלתי ותרוממתי עם ראשי בשנית ולחשתי לאוזנו של טאהיונג ברכות של בוקר טוב
״טאה״, המשכתי ולחשתי, הוא פקח את עיניו באיטיות ומבטו הישנוני החמוד גרם לי לרצות לנשק אותו אך התביישתי.
״בוקר טוב קוקי שלי, ישנת טוב?״, שאל אותי טאה והתרומם בזהירות לצורת ישיבה וכתוצאה מכך ישבתי על איברו הלבוש..
״כן, ואתה טאה?״, ״ישנתי מצויין.. אני חושב שאנחנו צריכים לישון ככה לעיתים קרובות יותר״.
הוא השיב וציחקקתי.
״אני הולך להתארגן!״, אמרתי ובאתי לקום ממנו, ״רגע קוקי שכחת משהו״, טאהיונג אמר לפתע ומשך את פני לנשיקה רכה ומהירה.
״עכשיו אתה יכול ללכת״, טאהיונג אמר וחיוך מרוצה הופיע על פניו.
גלגלתי את עיניו וחיוך מובך עלה לשפתי.
אני וטאה קמנו יחדיו מהמיטה והלכנו לכיוון הארון, טאה הוציא עבורי חולצה אפורה מכופתרת ומכנס גינס שחור שהיה עלי טיפה צמוד,
ולפתע, טאהיונג הוריד את חולצתו ושריריו שהתגלו בפני גרמו לי לבהות בוא..
״קוקי אתה בוהה״, טאהיונג אמר ופלט צחוק קטן.
״אני לא!״, השבתי ויצאתי מחדרו..
החלטתי לרדת לקומת הקרקע ולחכות לטאהיונג עד שיסיים להתארגן.
״קוקי?״, שמעתי את טאה יורד במדרגות, ״טאה אני כאן״, השבתי וחיפשתי אותו עם ראשי, ״אתה מוכן לצאת?״, שאל אותי ופתח את דלת הבית, הנהנתי לעברו ויצאנו לדרך..
~~~~
נ.מ כללית:
הבנים נכנסו לרכבו של טאהיונג והתחילו בנסיעה למגזין, גונגקוק הרגיש לפתע רטט קל אשר בקע מכיסו והוא החליט להוציא את הניד ולבדוק מי זה.
-שיחה נכנסת מ-ג'ין -
-ג'ין?...
-הו יופי קוקי טוב שענית לי!, איפה אתם?
-בדרך לעבודה..
-כשתגיעו אני מבקש שתגיעו ישר למשרד של הבוס, אני חייב להודיע לכם כמה דברים חשובים ביותר!.
-אוקי, אנחנו מיד מגיעים.
-נתראה.
-נותק-
~~~~
״קוקי מי זה היה?״, שאל טאהיונג בסקרנות בזמן שנסע, ״זה היה ג'ין..הוא אמר שהוא צריך שנגיע ישר למשרד שלך כדי להודיע לנו כמה דברים״,
״טוב״.., השיב טאהיונג והמשיך בנסיע.
השניים לבסוף הגיעו והלכו הליכה מהירה לעבר דלתות המגזין, הם יתקדמו למשרדו של טאה ושם ראו את ג'ין יושב ומתכתב עם מישהו ועל פניו היה נראה שהוא קצת לחוץ..
״ג'ין?״, שאל טאהיונג בחוסר הבנה, ג'ין נראה מעט מבוהל אך הוא עזב את הטלפון בצד וניגש ישר לעניינים.
״טוב שהגעתם, רציתי לדבר איתכם על כמה דברים״..
״שהם?״, שאל גונגקוק בסקרנות וקטע את ג'ין לרגע..
״אז ככה, הממונים על התצוגה בניו יורק ביקשו שגונגקוק ישתתף בתצוגה בתור דוגמן על המסלול כי לדברם הם הוקסמו מהתמונות של המגזין שפירסמנו בו גונגקוק הופיע בתמונת השער האחורי , ולשם כך , גונגקוק אתה בא איתי ועם טאהיונג לתצוגה בניו יורק שתתקיים, בעוד יומיים אך הטיסה שתוכננה הוקדמה להיום לכן אליכם לארגן מזוודות ולפגוש אותי ב-1 בלילה בשדה ואני מעריך שנגיע לשם בערך בבוקר שלמחרת וזה ישאיר לנו יום אחד של התארגנות לפני התצוגה״.
״אוקי , תודה ג'ין רק תודיע בבקשה לכולם שהמגזין נסגר מוקדם מהרגיל היום״.
״כן אדוני״, ״וזה הכל״..
״כן״.
~~~
ג'ין הודיע לעובדים שהמגזין נסגר מוקדם היום וכשסיים להודיע את ההודעה הטלפון שלו צלצל..
לפעם הראשונה הוא אינו נתן חשיבות וסינן..
בפעם השניה הוא בדק לבדוק מי המעצבן שמתקשר, וכשהבחין בשם של איש הקשר הוא ענה מיד.
-שיחה נכנסת מ: קרציה😖🔥-
-אמרתי לך לא להתקשר בזמן שאני בעבודה!
-אני יודע גיני אבל רציתי להודיע לך שאני בא לתצוגה בניו יורק.
-מ-מה למה!?
-כדי לבלות איתך קצת...
-קרציה אני צריך לתפקד בזמן שאני נמצא בניו יורק..
-בייבי תפסיק להיות כל כך קשה ופשוט תסמוך אלי ותן לי להיות איתך בזמן שאתה שם..
-ב-בסדר! אבל שלא יראו..
-טוב גיני! אני הולך לארוז בינתיים, ניפגש בשדה התעופה?
-בסדר..
-ניתוק-
~~~~~~
ג'ין עזב את הטלפון שלו והרגיש את הפרפרים בבטן שבאים ולא מרפים, הוא שנא את ההרגשה הזאת שלא להיות בשליטה..זה עיצבן אותו..
״ג'ין!״, ניגש אליו לפתע הוסוק ואמר, ״כ-כן!״, אמר מופתע.
״אפשר להתייעץ איתך על משהו?״.., הוסוק אמר בשקט ושיחק באצבעותיו, ״כן בטח הוסוק״, ענה לו חברו , הוסוק וגין תמיד היו מתייעצים ביניהם על דברים שהיו יושבים על הלב של האחר ומשתפים..
הם הלכו למשרדו של הוסוק ושם התחילה השיחה..
״אז מה קרה הוסוק?״, שאל ג'ין בסקרנות והבט על פרצופו של הובי נהפך למעט מובך..
״מה הייתה עושה אם הייתה אוהב מישהו אבל אתה לא בטוח שהוא אוהב אותך חזרה?״..
שאל לפתע הוסוק וגין חייך , ״הייתי מתוודה בפניו על אהבתי כלפיו״, אמר והוסוק חייך.
״אני חושב שאעשה את זה היום!״, אמר בהתרגשות וחש שמחה רבה , ג'ין שראה את זה הבין שהוסוק מאוהב מעל הראש ואין ספק!, ״ר-רגע.., ומה אם הוא לא יאהב אותי חזרה?״..
שאל הוסוק והשמחה לעט לעט התפוגגה לה, ״אם הבן אדם הזה חשוב לך ספר לו את רגשותיך כלפיו הוא לא יברח ועם זאת אהבה ששווה להילחם בשבילה אז תילחם עד שתשיג את מי שאתה אוהב״.
ג'ין אמר והוסוק הקשיב לכל מילה , ׳ג'ין צודק׳, חשב לעצמו הוסוק והודה לגין על הקשבתו ועל היותו יועץ טוב.
~~~~~
לבינתיים במשרדו של טאה ישבו השניים וחשבו על מקומות שירצו לבקר בהם בנסיעה לניו יורק,
״יש שם מוזאון ממש נחמד״, הציע טאה וגונגקוק מיד דחה את ההצעה.
״משעמם!״.
״אני בסך הכל מציע דברים שאני חושב שתאהב״..
אמר טאה וגלגל את עיניו, ״אתה חושב כמו זקן״, אמר לפתע גונגקוק וטאה הסתכל אליו במבט מופתע.
״ילד חצוף הזקן הזה יכול לרתק אותך למיטה לשבוע אם הוא רוצה!״
השיב וגונגקוק צחק, ״מי אמר שאני אתן לך לגעת בי?״.., אמר גונגקוק בהתגרות וטאה התקרב לגונגקוק שנרתע לאחור עד שהתנגש עם גבו בקיר, טאה הסתכל על שפתיו של גונגקוק במבט צמה, הוא החזיק את מותניו של גונגקוק ונישק אותו נשיקה חמה ותשוקתית שהפכה גם לנשיקה עם לשון..
אך כעבור זמן קצר גונגקוק שמע מישהו מתקדם למשרד והתנתק במהירות.
טאה שעוד רצה להמשיך נראה מבואס אך הבין שאין הרבה מה לעשות בעניין הוא הרי לא יכול להכריח את גונגקוק להתנשק איתו בזמן שמישהו עלול לראות כי זה מה שגונגקוק הכי פחד ממנו..
״גונגקוק אני צריך שתבוא איתי שניה , אני רוצה להביא לך כמה דברים״, אמר הוסוק שנכנס כמו תמיד, בפתאומיות.
״אמ אוקי״..
גונגקוק השיב ועזב את טאה במשרדו שהיה צריך לנעול, מכיון שהמגזין לא יתפקד במהלך הימים הקרובים.
~~~~~~~
כשהגיעו למשרדו של הוסוק , הוסוק הוציא שלל חולצות ומכנסיים ואפילו תכשיטים על מנת לתת כמה לגונגקוק ,
״בשביל מה כל זה?״, שאל גונגקוק בחוסר הבנה.
״הו זה, זה בשביל הטיסה לניו יורק, אני לא יכול להרשות לך להסתובב בלי סטייל בניו יורק!״, השיב וגונגקוק נזכר בבגדים שהיה לובש בתחילת השנה שעוד רק התחיל לעבוד במגזין..
״אתה לא חייב לתת לי כל כך הרבה״, גונגקוק אמר ועשה תנועות של ׳לא׳ עם ידיו.
״אני יותר מאשמח קוקי, תעשה סיבוב במשרד שלי ודבדוק מנ אתה רוצה מהארונות פה״.
(המשרד של הוסוק היה כמו חדש ארונות גדול עם מקום ישיבה )
״אמ אוקי״..
גונגקוק פתח ארון ארון ומצא כמה דברים שהיו מוצא חן בעיניו אז הוא לקח..
״לעזעזל!״, אמר כשנפלה מהארון נעל על ראשו, ״לעזאזל?״, של הוסוק בחוסר הבנה,
״אני לא מגדף!״.
אמר גונגקוק והחזיר את הנעל למקום שלה,
הוסוק הסתכל על השעה והיה נראה לחוץ, ״קוקי אני חייב ללכת למקום כל שהוא, בינתיים תבחר מה שתרצה ותנעל את המשרד שלי״.
גונגקוק הנהן והוסוק יצא במהירות מהמשרד ובכלל, מהמגזין.
כעבור חצי שעה במשרדו של הוסוק, גונגקוק יצא עם שקית מלאה ודברים והלך למשרדו של טאה שחיכה לו, השעה הייתה רק שלוש אבל הם היו צריכים ללכת ולארגן דברים לטיסה.
״קוקי מה זה כל זה?״, שאל אותו טאה וגיחך
״בגדים שהוסוק נתן לי לקחת לטיסה לניו יורק והם די יפים״.
״תתחדש קוקי שלי״, השיב טאה ונשק לצעיר על המצח..
״טוב בוא נלך יש בפנינו טיסה״.
״כן!״.
~~~~~~
(בינתים בביתו של טאה..)
״יש לי בגדים אבל אני צריך מזוודה!!!״, גונגקוק אמר בלחץ.
״תרגע , אנחנו נלך לבית שלך ונביא משם״.. טאה הרגיע את קוקי ואמר ,״אוקי״.
השניים הלכו לביתו של גונגקוק ופתחו את הדלת.
״קוקי??״, גימין הסתכל על גונגקוק בהלם וגונגקוק הסתכל אליו באותה צורה..
״רגע אתם ביחד?!״, גונגקוק שאל מופתע, ״כ-כן״, השיב גימין שניתפס מתנשק עם הוסוק, ״מזל טוב!״, טאה אמר וחייך אליהם חיוך מאושר, ״קוקי אני מצטער שלא סיפרתי לך פשוט-״ , ״אני שמח בשבילכם״, גונגקוק אמר לפתע בחיוך עצוב מעט, הוא בעצמו מסתיר זוגיות עם מישהו שהוא אוהב..
טאה כל הזמן הזה הסתכל על קוקי והבין על מה הוא חושב, הוא בעצמו חשב על אותו הדבר.
״קוקי אתה נראה לא טוב קרה משהו?״..,גימין שאל שהבחין בפרצופו של גונגקוק, הוא ידע מתי להחבר הכי טוב שלו מפריע משהו.
״אני גם רוצה לספר לכם משהו, ולמען האמת הסתרתי את זה ממכם את זה במשך הרבה זמן הוסוק וגימין״..,
״טאה זה בסדר שאספר?״, גונגקוק שאל והסתכל על טאה שחייך והנהן.
״אני וטאה ביחד!״.
גונגקוק אמר בבט אחת מבלי להחסיר כל מילה.
״מה״...
הוסוק היה מופתע אך גימין פחות..
״הוסוקי תסגור את הפה שלא יכנסו זבובים״..
גימין אמר וצחק, ״טוב כשחושבים על זה גונגקוק , אתה לא בא הביתה בזמן האחרון.., אז חשבתי שאתה בזוגיות עם מישהו, אבל לא ציפיתי שזה יהיה טאהיונג״.
גימין אמר וגירד בראשו , ״אני מופתע״.
הוסיף וחייך אליו.
״אתם זוג טוב עם עד עכשיו אתם ביחד, וטאה, גונגקוק הוא בחור נהדר!!״.
גימין אמר והוצא קול חמוד מפיו, טאהיונג צחק והחזיק בידו של גונגקוק שנראה מובך, ״הוא בהחלט בחור נהדר״.
~~~~~
נ.מ טאהיונג:
לקחנו את המזוודה של גונגקוק וארזנו הכל,
נחנו קצת לפני הטיסה עד שהגיע הזמן שלנו לצאת לכיוון השדה.
השעה הייתה 12 וחצי..חצי שעה לפני הטיסה .
הכניסו אותנו למטוס וזה יצא שאני ג'ין וקוקי יושבים ביחד.
סקרתי את הנוסעים שעלו למטוס ואחד היה נראה לי ממש מוכר, הוא היה נראה כמו החבר הותיק שלי, נאמגון.
״נאמגון!״ , צעקתי וניסיתי למשוך את תצומת ליבו, הוא הסתכל אלי וחייך, ״היי טאה מה אתה עושה כאן?״,
״נסיעה מהעבודה.., ואתה?״
״גם אני, אני עוזר של האחראי בקייטרינג של התצוגה הגדולה שמתקיימת בניו יורק, אתה הולך לשם לא?״..
״כן״.
״טוב ניפגש שם, אני מניח?״.
״בטח ידידי, ניפגש שם!״.
השבתי ונאמגון הלך משם...
השעה הייתה 2 ואנחנו עדיין באוויר , קוקי נרדם אלי וגין כרגיל בטלפון מדבר עם אנשים ומסדר לוח זמנים.
לא עבר הרבה זמן וגם עיני התחילו להעצם..
אני חושבת שזה הפרק הכי ארוך שכתבתי בסיפור הזה😊😬
חג סוכות שמח😁💗
מקווה שיצא פרק טוב🔥