נ.מ. לוק-
אני בטיפול כבר שבועיים עכשיו.
סיפרתי לד"ר פיטרס הרבה דברים, והיא לא שפטה אותי כמו שאני חשבתי שהיא תעשה.
אני חושב שזה די מפחיד, לדעת שהאדם הזה יודע את כל הסודות שלי. חלק מהדברים שספרתי לה, אשטון לא יודע.
כרגע אני הולך. רק עכשיו גמרתי שיחה איתה, ואני רק צריך לנקות את הראש. סיפרתי לה על בעיית האכילה שלי. אשטון, מייקל וקאלום חושבים שזה לא חמור יותר, אבל אם אני אהיה כנה, זה נהיה גרוע.
בכל יום יש קול בראש שלי שאומר דברים כמו "אל תאכל" או "אתה שמן".
אני רוצה שהקולות ייעלמו, אני יודע שאם אני אקבל עזרה יותר רצינית, אנשים יצחקו ויאמרו שאני יותר מידי שמן בשביל שתהיה לי בעיית אכילה.
מצאתי תחביב חדש, ד"ר פיטרס אמרה לי לצייר על עצמי כשאני רוצה לפגוע בעצמי.
אני נקי שישה ימים, ובמקום שזרועותיי יהיו מכוסות בחתכים חדשים, הם מכוסות בציורים. אף פעם לא הייתי טוב בציור, אבל זה "דרך בטוחה להסיח את עצמי" היא אמרה.
אולי יום אחד בעתיד אני אהיה בסדר שוב. אולי אני אשכח מכל השליליות ואהיה שמח.
"היי הומו" קול אמר מאחוריי.
הסתובבתי לעבר הקול רואה את כריס בתוך מכוניתו.
אני קפאתי כשעורי החוויר למשמע הקול המוכר. בכל זמן שהתחלתי להיות שמח ושאין לי מחשבות רעות, משהו רע קורה בסופו של דבר.
אני תוהה אם אני ינסה לרוץ, אני יצליח לברוח.
לא לוק זה מטופש, הוא כבר 'קיבל' אותך. ובכל זמן שתרוץ, אתה תמיד תיפגע יותר.
רק תנשום ואל תעשה שום דבר מטופש.
הוא יצא ממכוניתו במהירות והלך לקראתי.
"היי כריס" אמרתי נועל את מבטי עם שלו.
"מה לעזאזל זה?"
הוא לקח את ידי והסתכל על הציורים. יש לי שרוולים ארוכים, אבל אני הרמתי אותם למעלה.
וואו אידיוט, עכשיו אתה נראה מטומטם.
"זה רק ציורים" אמרתי בשקט.
"אתה באמת האדם הכי מטומטם בעולם" אמר בחזרה.
אני גמרתי איתו ועם המילים שלו. אני לא יכול לשלוט בעצמי. אני לא יכול להחזיק את עצמי.
"אתה יודע מה? אתה האדם הכי מטומטם בעולם. אתה מוריד אותי למטה בלי סיבה! אני לא יודע איך אתה יכול לחיות עם עצמך בידיעה שגרמת לכל כך הרבה אנשים כאב. אני מקווה שתירקב בגיהינום. אני שונא אות-"
הוא נתן לי אגרוף בפאקינג פנים. פני היו פצועים והוא היה אדום.
אולי זה היה לא רעיון כל כך טוב לומר את מה שאני חושב.
"אתה חושב שאני מפחד ממך או משהו? טוב נחש מה? אני לא, מפגר!" הוא צעק בחזרה.
הוא חבט בראשי.
בלי לחשוב, בעטתי לו בביצים וברחתי משם. רצתי כמה בלוקים משם לפני שרצתי אל תוך סמטה והתחבאתי מאחורי פח זבל, יאק.
איזה מקום טיפוסי להתחבא.
הוצאתי את הטלפון שלי החוצה, התקשרתי לאיש היחידי שאיכפת לו.
אשטון.
ישר למענה קולי.
"אשטון, הרגע ראיתי את כריס, והתחלנו לריב אז רצתי משם. אני חושב שהוא הולך למצוא אותי בבקשה תעזור לי אני מפחד" לחשתי אל תוך הטלפון.
אני מקווה שאשטון יראה את זה ויעזור לי בקרוב.
"איפה אתה, חתיכת כוסית שכמוך" שמעתי את כריס קורא.
הבטן שלי התהפכה. הוא לא יכול למצוא אותי.
הוא יהרוג אותי.
הקול שלו הדהד, והוא לא היה נשמע כאילו היה קרוב.
אני נואש עכשיו.
התקשרתי לאשטון שוב. ישר למענה קולי שוב.
"אשטון למה אתה לא עונה? אני צריך אותך, אני חושב שכריס עומד למצוא אותי. בבקשה תעזור לי" אמרתי עם דמעות שנראות בקולי.
קאלום, אני אתקשר אליו.
"הלו" קאלום ענה בקול צרוד.
"קאלום בבקשה תעזור לי, כריס הולך להרוג אותי אני מתחבא עכשיו אבל אני חושב שהוא הולך למצוא ואתי" אמרתי בין ההתייפחות שלו.
"איפה אתה לוק? אני בא" קאלום שאל.
"אני יסמס לך, אני לא רוצה שהוא ישמע אותי" לחשתי לפני שניתקתי.
שלחתי לקאלום את המיקום שלי.
"לוק, אני הולך למצוא אותך, וכשאני אמצא אותך אני הולך להרוג אותך" כריס צעק ממקום כלשהו.
שמתי את ידי על אוזני חוסם את הצעקות,. קאלום צריך למהר. סגרתי את עיניי מנסה לעצור את הדמעות.
פאניקה רצה במורד גופי כששמעתי צעדים מתקרבים אליי.
פתחתי את עיניי באיטיות. אני מאחוריי הרבה זבל, אני בקושי יכול לראות משהו.
החזקתי את נשימתי כשראיתי רגלים עוברים אותי.
"צא החוצה לוקי" כריס צעק.
פאק, אני מקווה שהוא לא יכול לראות אותי.
סגרתי את עיניי שוב.
"היי אתה לא החבר של ההומו?" שמעתי את כריס אומר.
העיניים שלי ישר נפתחו.
לא, הוא בטח מדבר אל קאלום.
"תסתום את הפאקינג פה שלך טוב מטומטם. אני לא יודע מי אתה חושב שאתה אבל אתה צריך להפסיק לדבר ככה על החבר הכי טוב שלי" קאלום אמר חזרה.
אני מקווה שהוא לא יפגע.
"הממ.. ממש כמו לוק, חושב שאתה חזק וכל החרא הזה, נחש מה? אתה לא" כריס אמר.
כריס סטר לקאלום. אני לא יכול פשוט לשבת פה ולראות את זה.
בזהירות ובשקט, יצאתי מה"מקום" שלי.
הגב של כריס היה מכוון אליי. קאלום יצר איתי קשר עין, אבל מיד הסתכל למקום אחר.
לקחתי מכסה של פח אשפה והכיתי את כריס על הראש עם זה.
הוא נפל על הרצפה עם אנחה.
קאלום ואני רצנו משם.
הלכנו כדי לחצות את הכביש, הסתכלתי אחורה וראיתי את כריס בא לכיוונינו
רצתי לתוך לרחוב צפוף, עם כריס צמוד מאחוריי.
שמעתי צפירות מרובות ורעש גדול לפני שהתעלפתי.
--------------------
הנה פרקק.. מקווה שאהבתם..