חמש שנים קודם לכן
נ.מ שלישית
_____
היא ישבה על האדמה במילה שניתן לתאר אותה ביותר מהלם. היא הרגישה כאילו הלב שלה הפסיק לפעום באחת, מהרגע שהבינה בעצם שאמא שלה התאבדה. לקחו לנטלי את הדבר היחיד שהיא רצתה בעולם כולו, מאז ומתמיד רצתה את אמא. אין בבקשות ליבה בקשה יותר גדולה או שוות ערך לזו. אז לדעת עכשיו, 15 שנה אחריי, לאחר כל כך הרבה ציפיות, חלומות, דמיונות, תקוות...שזה נלקח ממנה? ולא פחות ולא יותר, בידייה של אמה עצמה? זה שיברון לב, פיזי.
"נטלי...תגידי משהו. בבקשה." הוא מפציר בה בעוד שהיא נאבקת לאוויר, יושבת על האדמה בשילוב רגליים וגופה נשאר כה סטטי שזה מבהיל את בראד. עינייה של נטלי תלויות עודן על הקבר, המילים שלו לא יוצאות לה מהראש, גורמים לה לכאבים איומים בחזה.
"היא לא יכלה לסבול את הכאב שבלוותר עלייך. אני לא יכולתי לסבול לראות אותה ככה. אז היא חשבה שהיא עושה את הדבר הנכון לשנינו."
היא ניסתה לפתוח את פיה, לתקשר, אבל הראייה שלה נעשתה מטושטשת מרגע לרגע. "א-א-אהה--" מה שהתחיל כבקשה לעזרה נהפך לצווחות קטנות וחרישיות. "נטלי? נטלי מה קורה לך?" הוא לוקח את ידייה בשלו, מבחין עכשיו כמה שהן מזיעות, כאילו וטבלה אותן במים. הכאב בחזה מתעצם מרגע לרגע עד שהיא משחררת צרחה כאובה, "אההההה!" הציפורים ששמעו את השאיגות שלה התעופפו כלא היו, ובראד החל גם הוא לכאוב. "נטלי! אני מזמין לך אמבולנס!" היא הרגישה כאילו מישהו לוקח לה את הלב וחותך כל אספקת דם אפשרית אליו, כאילו והיא קרובה למוות יותר מתמיד.
בראד לקח את הטלפון שלו ובמהרה חייג למספר של מוקד האמבולנסים, מזמין אחד לבית הקברות בעוד שהם בנוסף מנחים אותו איך לנסות להציל את נטלי.
אתה יכול לתאר לנו באיזה מצב היא נמצאת?
אההה אבא-- היא צורחת מכאבים! היא מחזיקה את החזה שלה, היא לא נושמת כמו שצריך. אני שומע שהיא מתאמצת. היא כולה אדומה ומזיעה!
היא משנה את צבע פנייה? אדום, כחול, סגול?
YOU ARE READING
אַטְמוֹ ❃ סֵפֶר שֵׁנִי
Romance*הספר השני ל׳אוזון׳. ספר זה לא עומד לבד. * כמה זמן עבר? איפה כל דבר? איפה כל אחד? לאחר הפרידה, דניאל ונטלי המשיכו בחייהם. מנתיב אחד שהתפצל לשניים, אין לדעת עד עכשיו מה כל אחד מהם עבר. אבל יש ריח של שיברון לב באוויר, של תחושת נטישה עמוקה. של צער ש...
