פרק 25

337 24 15
                                    

התעוררתי על אחת הספות בפינת הישיבה. לא היו לי חלומות, תודה לאל. נזכרתי במה שקרה אתמול, והבנתי שבשלב כלשהו נרדמתי. קמתי מהספה וירדתי בסולם למטה. ראיתי את ג'ייסון עומד ומבשל במטבח. הסתכלתי על השעון על קיר בית העץ, וראיתי שעכשיו שמונה בבוקר.

נעמדתי ליד ג'ייסון. "הופה" אמרתי, "הוא גם מבשל"

ג'ייסון גיחך. "זאת רק חביתה" אמר.

"אתה צוחק? אפילו חביתות אני שורפת" אמרתי.

הוא צחק. "בואי נאכל, ואז נחזור לכולם"

"בסדר" אמרתי והתיישבתי בשולחן.

"אז" ג'ייסון הגיש לי צלחת עם חביתה, "כבר חשבת מה להגיד לאיילה?"

נאנחתי. כבר שכחתי מזה. "אני מניחה שאני אגיד כן, כי אולי זה סיכון גדול, אבל זה גם יכול להוציא את סופי מהתרדמת"

הוא הנהן והתיישב. "אבל תזכרי" אמר, "אסור לספר על זה לאף אחד"

"אני יודעת" אמרתי, "רק עד הירח המלא הבא"

סיימנו לאכול בשקט וירדנו מבית העץ. התחלנו להתקדם חזרה לכיוון הפנימייה, אבל ג'ייסון עצר אותי.

"תקשיבי" מלמל, "לגביי אתמול בערב.."

"זה בסדר" אמרתי, "אני לא אספר לאף אחד"

"נראה לי שאת היחידה שדיברתי איתה על זה" גיחך בשקט, "הבנים יודעים על זה, אבל לא באמת דיברתי איתם"

"אתה צריך לדבר איתם" אמרתי לו, "אתם הריי להקה, לא? אתם כמו משפחה. אתם באמת משפחה"

"אני מניח" הוא המשיך ללכת, ואני הצטרפתי אליו כשהראש שלי ריק ממחשבות, בפעם הראשונה זה הרבה זמן.

התקרבנו לקרחת היער והתחלנו לשמוע קטעי שיחה. כשהגענו לשם, ראינו את ליסה, האנה, מלודי, דניאל ומייקל יושבים ומדברים. כשהם ראו אותנו הם נעמדו.

"אוהו" אמר דניאל, "מי אלו שהחליטו להופיע?"

"איפה הייתם עד עכשיו?" שאלה ליסה.

"בבית העץ" ענה ג'ייסון.

"בית העץ?" שאלה האנה.

"סתם, איזה משהו שבניתי" אמר ג'ייסון.

"סתם משהו שבנית?" הניד מייקל בראשו, "זה אחד המקומות הכי יפים שאני מכיר"

ג'ייסון גירד בראשו בחיוך נבוך. "בכל מקרה" אמר, "מה אתם עושים פה?"

"סתם, יושבים ומדברים" אמרה האנה.

היתומהWhere stories live. Discover now