19:מילים גדולות.

667 77 51
                                    


״אין מצב שהם נגעו במישהי ללא רצונה״ זוהר מלמל אל חלל הרכב בקולו הרציני בעודו נושך את שפתו התחתונה. הוא נראה מהורהר.

פעם ראשונה שהצד הקליל והמצחיק שלו נעלם לגמרי, פיזית הוא היה דרוך, מוכן, נראה היה שהוא עומד על המשמר.

לא הייתי צריכה את המילים שלו, בשביל להרגיש בתוכי שאני
לא מאמינה שברק או איתי,שניהם, יפגעו במישהי וישכבו איתה ללא רצונה. הרגשתי את זה בתוכי, הכרתי במידה מסויימת את הנפשות הפעולות.

איתי הלך אחרי שקד בעיניים עצומות, הוא אדם שכולו לב ורגש,וברק.. היתה לי אסמכתא בלב ובמציאות העבר,שהוא
לא ישכב עם מישהי שהיא לא מאוזנת,מפוקסת, ונוכחת.

אומנם במקום מסויים, כעסתי עליו. שקמתי אתמול הוא לא
היה שם. ואולי ציפתי לזה,ועדין אחלתי להפתעה. רציתי
שהוא ישאר שם, רציתי לפתע אותו...כי ראיתי את הלב שלו.
כי הרגשתי את הגוף שלו, כי הוא היה מעבר ליופי החיצוני
ומעבר למאמן שלי.

עכשיו אני מעכלת ושמה את זה רחוק. מבינה שדמעות ממני כבר לא ירדו, אני מתנזרת מגברים שעשויים לפגוע בי, שעשויים להכאיב לי עד עמקי הנפש.

אני יודעת שיש לי משיכה  אל אלו, הקשים, המרוחקים, אלו שלא רוצים אותי. ועכשיו אני משנה את התבנית במוח, משנה את הדפוס ומאפשרת למי שרוצה אותי, ומי שבאמת מוכן לתת ולהיות. בגלל זה אני פה עם זוהר. מאפשרת למה שצריך להיות לקרות, אבל פתאום הוא הטיל את הפצצה הזו...על ברק ואיתי.

המוח מתקשה לעכל, ובלב אני לא מקבלת את זה.

אני יודעת שאלו אשמות סרק.

״לאמת אין רגליים״

אמרתי בידיעה שאני נשמעת מהוססת זוהר החזיר לי מבט מלא בחרדה. גם הוא לא משוכנע מזה גם הוא יודע, שיתכן שהצדק לא תמיד קורה. של פעמיים לאנשים תופרים תיקים שהם חפים מפשע. וזה מפחיד וכמעט משתק שאתה מבין שאולי אדם קרוב אלייך נמצא בסיטואציה שכזו.

הורדתי את הראש, והבזק הופיע למול עיניי,ראיתי את ברק מעלי שידו מטיילות על הגוף שלי כשהוא מנשק אותי ברעב.
זה מילא משהו, הוא הכניס אוויר לתוך הנשמה המרחפת שלי

״אני מצטער ליה, לא נראה לי שזה מתאים לצאת הערב״
שמעתי את זוהר מלמל, הרמתי את ראשי מופתעת שאני
כאן ברכב איתו. לבושה ליציאה לדייט רשמי וראשון איתו
ומה שעובר לי בראש, וכנראה גם לו, שני שמות אחרים.

״מובן לחלוטין״ שחררתי את החגורה והרגשתי את חוסר
הנוחות מתגנב לי לבטן. רציתי לנסות עם זוהר, אבל לא
יכולתי להתנתק מהתחושה הקשה שעטפה גם אותי...

״בהזדמנות הראשונה, אני אפצה אותך״ שמעתי את קולו
המתחרט. הוא באמת רצה אותי, ראיתי את זה בעיניים שלו
ראיתי גם את הבאסה על הביטול המהיר ועדין זה הדבר נכון

״האחת שברקע״.Where stories live. Discover now