"לא, אתה לא יכול ללכת" עניתי לו בכעס "לא יודעת מי אתה חושב שאתה או מה אתה חושב שהוא עשה אבל אני יכולה להבטיח לך שהוא לא עשה את זה" סיננתי "הו... תאמיני לי שהוא עשה ועוד איך" הוא אמר וגילגל עיניים בגיחוך "הדבר הכי 'נוראי' שהוא עשה" סימנתי מרכאות עם הידיים שלי והתקרבתי אליו "זה לאכול את הפאקינג גלידה שלו בכוס ולא בגביע" צעקתי לו בפרצוף.
מי לעזאזל הבן אדם הזה? אני מחכה לקבל עליו מידע "איזה לאכול גלידה על מה את מדברת?! הבן אדם הזה רצח אנשים ועינה אותם וסחט אותם וזה אשכרה כל כך תמים שלא שמת לב לזה!" הוא צעק ואני לקחתי צעד אחורה בהלם.
"מ.. מה? איך אתה יודע את זה?" שאלתי בשוק "כי אני שוטר שחוקר את הדברים האלה, אני מצטער שככה זה נגמר.. הוא היה אמור לשבת בכלא אבל פיספסתי" וואט.
התנפלתי עליו "בן אדם מטומטם! אתה מבין שהרגת בן אדם חף מפשע?!" הפלתי אותו על הרצפה ותפסתי את ידיו ככה שהיו צמודות לקרקע, רגליי משני צדדיו "מה" הוא יותר אמר משאל "הבן אדם שאתה מחפש פאקינג נמצא מולך, חי וקיים יא בן זונה אחד אתה הרגת אותו בגללי?!" צעקתי עליו.
"א.. מה את אומרת בעצם?" הגוף שלו התקשה בעצבים תחתיי ואני הרגשתי את השרירים שלו זזים במאמץ "או מיי גאד אפילו את זה האידיוט הזה לא יכול להבין" מילמלתי לעצמי במספיק קול כדי שגם הוא ישמע, העברתי את ידי בשיערי ושקלתי אם להגיד לשוטר את האמת.
לשוטר מאוד מטומטם אם יורשה לי להגיד כי אני כבר חלקית אמרתי לו...
לפני שהספקתי לחשוב או להגיד משהו הרגשתי את גופי נופל על הרצפה, כמו מטומטמת עזבתי את היד שלו ועכשיו היינו הפוכים- הוא מעליי, מחזיק לי את הידיים ביד אחת וביד השניה מחזיק את הצוואר שלי. הרגליים שלו משני צדיי.
"למה. את. מתכוונת" הרגשתי את הנשימה שלו על צווארי כשהוא לחש לי באוזן "שאני לא סתם עובדת במאפיה, זה קצת מעליב האמת.." פניו החווירו בהבנה והוא שיחרר מעט את אחיזתו בי, ניצלתי את זה והתרוממתי מעט.
הוא הבין מיד את כוונתי ונשען עליי בכל כובד משקלו- וזה הרבה- והידק את אחיזתו בי חזרה "את לא תצאי מזה בקלות" הוא טילטל אותי "את גרמת לי לרצוח בן אדם..." הוא אמר כלא מאמין, עיניו פגיעות "ואתה רצחת את החבר הכי טוב שלי, את החבר הכי טוב של הבן אדם הלא נכון אם אתה שואל אותי.. וזה יתנקם בך בהמשך" איימתי.
"תגידי?!" האחות המעצבנת יצאה בצעקה "את לא חושבת שזה קצת זילזול שאת עדיין פה?!?!? כבר לפני עשרים דקות ביקשתי ממך ללכת וככה את מגיבה?! ואתה" היא פנתה אל הבן אדם שחיכה איתי, הבן אדם המזלזל והחסר רגישות אבל היותר מידי רגשות הזה.
"אתה תרד ממנה עכשיו ושניכם תסתלקו מפה תכף ומיד חצופים!" היא צרחה והפנים שלה התחילו להאדים, הרגשתי את הגוף שלי מתחיל לרעוד מתוך צחוק עצור וההוא הסתכל עליי לשנייה בדאגה קלה ומיד לאחר מכן בכעס "גבירתי אני מבצע פה מעצר" הוא תפס את ידיי ביד אחת שלו.
YOU ARE READING
נשיקה מורעלת
Romanceהיא אף פעם לא מצאה מישהו שעלה לה כל כך על העצבים והעובדה שהוא כל כך עף על עצמו. היא שנאה את זה, היא שנאה את איך שהיא לא יכלה להישאר רחוקה ממנו. אז היא החליטה להרוג אותו- בדיוק כמו שהוא ניסה לעשות לה.
