נקודת מבט של לואי:
כשגרמנו את ההופעה חזרנו לחדר הלבשה וראיתי את ג׳סיקה יושבת בטלפון שלה
"היי" לחשתי באוזניה
"היי" היא חייכה חיוך קטן באתי לנשק אותה אבל היא התחמקה ראיתי שהיא שקועה בתוך המחשבות שלה.
"אני יוצאת לנשום אוויר צח" היא אמרה וקמה מהספה
"אבוא עוד מעט" אמרתי
היא מילמלה משהו לעצמה וסגרה אחריה את הדלת
אחרי שעליתי על בגדים נוחים הלכתי לראות מה עם ג׳סיקה
"מה קרה?" שאלתי
"תגידי לי את האמת" היא אמרה
"מה?"אמרתי מבולבל
היא נאנחה
"אני לא סטוץ שלך לחודש נכון?
נכון זה ייגמר ונחזור להיות זרים גמורים?" היא אמרה יכלו לשמוע על קולה שדמעות חנקו אותה.
"על מה את מדברת?" שאלתי היא הסתובבה אליי עניה היו נוצצות מבכי ולחיה אדומות.
"בעוד חודש אתה תשכח ממני..בכל זאת אני סתם ילדה רגילה ואתה...סופרסטאר כל מה שרק תרצה תקבל בעצם כבר יש לך,אני לא" היא אמרה ודמעות זולגות על לחייה.
התקרבתי אלייה מנגב את דמעותיה "אני אוהב אותך רק אותך" אמרתי
היא השפילה את ראשה הרמתי אותו
"מבטיח לי ? " היא שאלה
"מבטיח לך" אמרתי
והנחתי נשיקה על שפתיה החזקתי בידה והלכנו לעבר האוטובוס.
כל הנסיעה למלון הרגשתי את ג׳סיקה קרה.
כשהגענו ולפני שהלכנו לישון דיברתי איתה.
"ג׳ס מה קורה? " שאלתי
"לא יודעת העולם הזה נראה לי קצת גדול עליי" היא אמרה
"מ..מה זאת אומרת?" שאלתי
"הפאפרצי והתקשורת שמכל דבר קטן עושים עניין! לכל מקום שאנחנו הולכים מהומות ופאפרצי!" היא אמרה
"אז...?" אמרתי מבולבל
"אולי את רגיל לזה אבל אני לא " היא אמרה
"מה את מנסה להגיד" שאלתי
"לואי.." היא נאנחה
YOU ARE READING
לא האמנתי
Fanfictionג׳סיקה ילדה שהוריה נהרגו בתאונת דרכים כשהייתה בת 14 ומאז היא גרה אצל סבתא שלה והיום כ 4 שנים אחרי היא פוגשת את אהבת חייה או שלא? במקרה או שמתוכנן ? ואיזה מכשולים מצפים לה בדרך ? כל התשובות לשאלות נמצאות בתוך הסיפור מקווה שתאהבו
