Forbidden force {3}

מלאכיות-פרק 2

״תחייכי לשם.״

אני שולחת חיוך גדול, ואז מרגישה את מברשת הסומק שמדגדגת את אפי. ״רגע! טאצ׳-אפ של איפור! היא תחזור בעוד רגע.״

״תחייכי ללא שיניים.״ אני עושה כדברי המאפרת, והיא מעבירה את התוחם שפתיים על קצוות שפתיי, וגורמת לשפתיי להראות יותר גדולות.

״מעולה,״ היא מותחת קו ישר של איילינר על עיניי, ולאחר מכן שולחת אותי בחזרה לעמדת הצילום. ״עבודה מעולה אנג׳ל! עכשיו להפריח נשיקה!״

אני מפריחה נשיקה למצלמה, ומשתדלת שלא להסתנוור מהפלאש. למרות שאני לגמרי רגילה אליו. ״לוק מספר שלוש!״

המלבישה מיד חוזרת, ומושכת אותי אל תא המדידה. ״אני הולכת להביא את הלוק, תתפשטי בנתיים.״ אני עושה כדבריה,

ואז היא מושיטה לי זוג כנפי מלאך, והלבשה תחתונה בצבע לבן. ״שיט. זה קמפיין של הלבשה תחתונה?״ אני לגמרי שכחתי להודיע לאבא ניק ולוק, הם הולכים להשתגע.

״כן מותק, עכשיו תזיזי את התחת שלך!״ אני מצחקקת, ומתלבשת. כמובן, השם שלי כבר נהיה מותג בשם עצמו- ׳אנג׳ל׳.

״כריסטין! אני צריכה עזרה עם הזוג כנפיים הללו.״ הן כבדות בטירוף, אני לא אצליח לשים אותם לבדי. ״מזל שיש לך את המלבישה הכי טובה בעולם הזה.״

היא עוזרת לי לשים את הזוג כנפיים, ומיד לאחר מכן מישל המאפרת מגיעה כדי לחדש את האיפור שלי. ״איילינר לבן?״

אני שואלת בבלבול. ״כן אהובה, זה צילומים באור אולטרה כחול, זה הופך את הכל ליותר מיוחד. ומבהיר לכולם מי זאת המלאכית של צרפת.״

אלוהים, זה לוק לבן ומנצנץ, שזה כמעט מסנוור. ״אנג׳ל! לכאן!״ הצלם מצביע, ואני מיד נעמדת. ״תנופפי.״

אני מנופפת למצלמה, ומשתדלת שלא להבהל כשהיא מתקרבת לפניי באופן מפתיע. ״תשתדלי לא להבהל, הפלאש הולך להיות קרוב אלייך.״

אני מהנהנת בראשי, עושה עוד כמה פוזות. ״לוק רביעי!״ מיד קוראים, וכריסטין המלבישה מיד מושכת אותי אליה.

״קדימה מותק! זמן שווה כסף.״

אלוהים,
זה הולך להיות יום ארוך במיוחד.
__________________________

אני אוכלת תפוח בחוסר רצון, השעה כבר כמעט חצות. הצילומים הסתיימו עכשיו.

אני גמורה מעייפות לחלוטין.

אני מתיישבת בכיסא של הסוכן שלי, והוא מקבל אותי בחיוך. ״יום קשוח?״ אני מהנהנת בראשי, ומעסה את רקותיי.

״דבר אליי נינו, מה יש לי למחר?״ נינו הוא לגמרי אייקון אופנה, ואני אוהבת אותו ברמות. הסוכן הכי טוב שיכולתי לקבל.

״מחר את הולכת לבקר בבתי חולים באיטליה, את הולכת לבקר ילדים, נשים, גברים, מבוגרים. את הולכת לעשות צדקה, והם הולכים לפגוש את המלאכית של צרפת.״

נהדר,
זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות במקצוע שלי. אני אוהבת שיש לי את היכולת לשמח אנשים.

״אוקיי נינו, אז נתראה מחר, באיזו שעה?״ הוא בודק שנית את הלוז, ואז מחזיר את מבטו אליי. ״מחר בעשר בבוקר, אני אבוא לאסוף אותך.״

״אין בעיה. סי ודימו דומני אמור מיו!״ אראה אותך מחר אהובי. הוא מפריח לעברי נשיקה, ואני מנופפת לו לשלום.

אני יוצאת מהמבנה, ואבא מחכה לי בחוץ. ״אבא! כבר חצות, למה באת? אמרתי לך שאין צורך-״

״אין כזה דבר מלאכית קטנה. את לא חוזרת לבד בשעות האלו, ותפסיקי לדאוג לשעות שינה שלי, אני מסתדר.״ הוא נושק לראשי.

״הייתי חוזרת במונית... אני לא רוצה להטריח אותך יותר מדי.״ הוא מניד בראשו, הוא לא מוכן לשמוע בכלל. ״איך עבר עלייך היום?״

״נוראי. היה לי לפחות עשרים לוקים, הרגשתי שאני הולכת להתעלף.״ אני ממלמלת, אבל מתחרטת שאמרתי את זה כשאני רואה את המבט המודאג של אבא.

״אני ארצח את נינו.״ הוא קובע, ואני מיד מנידה בראשי. ״לא אבא! רק צחקתי. אני אוהבת את נינו, הוא ברצינות הסוכן הכי טוב שיש.״

״את בטוחה שהוא הומו?״ אני משתדלת שלא לפרוץ בצחוק, אני מהנהנת בראשי. ״אבא הוא מאה אחוז הומו. אל תדאג לגבי זה בכלל.״

״מחר את לא הולכת לצילומים אנג׳ל, את צריכה לנוח, ברצינות.״

״אל תדאג לגבי זה בכלל, מחר אני הולכת לבקר בכמה בתי חולים. לשמח ילדים, מבוגרים, כל מה שאפשר. זה מאוד חשוב אבא.״

״את בדיוק כמו אמא שלך, לעזאזל. אמא שלך צריכה לשמוע אותך אומרת את זה. אתן משהו מיוחד...״

״שתיכן המלאכיות הקטנות שלי.״