ג'ונקוק איבד את הזיכרון.
ג'ימין לא רוצה להכביד עליו אז הוא לא מספר לו על היותם זוג.
ג'ונקוק ממשיך בחייו כרגיל וג'ימין נותן לו ללכת.
ג'ימין מנסה להמשיך בחייו....
מקווה שתוהבו את הספר.
[גמור]
מחר אני ומין-הו חוזרים, אני ממש מקווה שהכל בסדר שם. ג'ין סיפר לי שמשהו קורה לג'ונקוק ואני דואג לו מאוד, לאחר החודש הזה שהייתי פה אני מבין שזו הייתה החלטה טובה להיפרד מלי סאן.
-יומיים לאחר מכן: הם כבר בבית-
אני מין-הו כבר בבית, אתמול חזרנו מאוד מאוחר כך שהיום אנו מתארגנים אחרי החזרה, פתאום דופקים בדלת, כשפתחתי את הדלת ראיתי את כל החברה אצלי בדלת עם בלונים וכל מיני דברים בידיים, שמתי לב שג'ונקוק הביא חלב בננה למין-הו וזה גרם לי לחייך כאילו הוא זוכר את הימים ההם שבוא היינו הולכים לטיולים ובסוף כל טיול הוא היה מביא למין-הו חלב בננה.
כשמין-הו שם לב שג'ונקוק ולמה שיש לו ביד הוא רץ לחבק אותו, כי הוא התגעגע לאפה שלו, ג'ונקוק חיכה לו בידיים פתוחות מוכן לתפוס את מין-הו בכל רגע נתון, ברגע שמין-הו היה בידיים של אפה שלו, ג'ונקוק הרים אותו ומין-הו ציחקק לו בהנאה, מחייך את אפה שלו ואליי. חייכתי אליו בחזרה שמח לראות את שתי האהבות שלי ביקום שמחים יחד, ג'ונקוק התחיל להתקדם אלי בחיוך כשמין-הו בידייו , "אני צריך לדבר איתך" הוא אמר לי "משהו קרה?" שאלתי לא יודע למה הוא בכלל פנה אלי, "כן, נוכל לדבר בערב?" הוא שאל אותי "אוקיי" עניתי לו והלכתי לראות מה יש במטבח לביא לאורחים הלא צפויים שלי.
<למחרת בערב>
אתמול ג'ונקוק דיבר איתי והיה סבבה.
הלכתי להרגע קצת מכל העומס שאני מרגיש.....
אולי אם אני אשכח קצת מכל זה אני ארגיש יותר טוב.
הלכתי לבר הרגיל אליו הייתי הולך אחרי התאונה של ג'ונקוק, לבר קוראים "רסיסים" ובדיוק כך הרגשתי כל אותם רגעים בהם באתי לאותו הבר, מרוסק ושבור לרסיסים, עם לב כואב על ג'ונקוק שבבית החולים.
ברגע שנכנסתי לבר ראיתי את הבן אדם היחיד שאני לעולם לא אשכח לא משנה מה, ג'ונקוק, הוא ישב שם על הבר עם כוס בירה ביד.
בגלל שבן דודי הוא המנהל של הבר אני יכול להיכנס בחופשיות אבל אסור לי לשתות יותר מכוס אחת אם הוא או סולר לא בסביבה (בבר).
"ג'ונקוק?" שאלתי עדיין לא מבין את צירוף המיקרים הזה.
"ג'ימין אתה יודע שאתה יפה יותר מקרוב מאשר שאתה רחוק?" הוא שאל ויכולתי לומר מיד שהוא שתוי, "מה?" לא הבנתי למה הוא מתכוון, "בחלום שלי אתה רחוק ובמציאות אתה קרוב אך רחוק בו זמנית, וזה משהו שמאוד קשה לי איתו" הוא אחר כשהוא מהנהן בראשו גם אחרי שהוא סיים לדבר ונאנח.
אני עדיין לא מבין דבר, בחלום? אני נמצא לו בחלומות? למה? איך? הוא אולי זוכר אותי? כל השאלות האלו היו בראשי אך לא קיבלו מענה ואחרי מחשבה מהירה אני נזכר שאין סיכוי שהוא יזכור אותי.
הייתה שתיקה קצרה ביננו ואז ג'ונקוק הפר אותה במילים שלא חשבתי שהיו אמיתיות "אני חושב שאני... שאני זוכר הכל..." הוא אומר ואני בהלם "ואני רוצה אותך עכשיו" הוא הוסיף, בכיתי, אני לא יודע אם זה מאושר או מההלם אבל אני יודע שהדמעות שלי ירדו... הוא זוכר אותי, את מין-הו, אותנו!
קפצתי אליו בחיבוק מאושר והוא מייד תפס אותי ומשך אותי אליו, מהבר אל מחוצה לו והמשיך לגרור אותי, כיוון שהייתי עדיין עם דמעות לא זיהיתי מייד את הדרך אבל אחרי 5 דק' של רגיעה ואי דמעות הבנתי שאנו הולכים לכיוון הצריף הקטן שלי ושלו, ופה הייתי כבר בטוח שהוא זוכר הכל, כיוון שהצריף הזה בבעלותו ובבעלותי..... וחוץ משנינו אף אחד לא יודע על קיומו, איפלו לא מיו-הו.
מפה תחשבו לבד מה קורה כי אני לא טובה בכתיבות של דברים כאלו;)
וכמובן איך אפשר לשכוח את ג'יקוק...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
