Blue Eyes In The Club

פרולוג

אמא ואבא נוסעים לפגישת עסקים בסין. הם יחזרו בעוד שבוע. והם הבטיחו שכשהם יחזרו, נחגוג לי יום הולדת 4. הם הבטיחו שהם יקנו לי מתנות. בינתיים מוניק שומרת עליי. מוניק היא העוזרת בית שלנו, והיא שומרת עליי שההורים לא נמצאים. היא בת 35. בעלה נפטר, ואין לה ילדים. היא מאוד אוהבת אותי, וכיף לה איתי. והיא ממש חמודה ואני אוהבת לשחק איתה. אז גם לי כיף איתה.

מוניק הוציאה אותי מהגן. היא אמרה לי שההורים חוזרים היום. שמחתי כל כך! אחרי הארוחת צהריים הלכתי לשחק בבובות בחדרי.
הגיע הערב. מוניק נכנסה לחדרי. היא בוכה. למה היא בוכה?
"למה את בוכה?"
"אני צריכה לספר לך משהו. במטוס של ההורים שלך היה בעיה. קרתה טעונה, והמטוס התרסק. אני מצטערת נורא, אבל ההורים שלך לא יחזרו" היא דיברה לאט, ובכתה. בגלל הבכי היה קצת קשה להבין אותה, אבל הבנתי. ואני גם מאוד בוגרת לגילי.
"אז מה יקרה איתי עכשיו?"
"אני אשאר איתך, אני אשמור עלייך. אני לא יעזוב אותך. אני מבטיחה!"
"אה, ושאני לא אשכח. כל המזוודות הגיעו במטוס אחר. אז הביאו לנו אותם. ומצאתי במזוודה משהו בשבילך" היא הביאה לי קופסה אדומה בצורת לב. פתחתי אותה וראיתי שרשרת יפה בצורת לב, וראיתי שגם היא נפתחת. מצד אחד היה כתוב "יום הולדת שמח" ובצד השני, היה תמונה של ההורים שלי.
התחלתי לבכות ומוניק לקחה אותי אליה וחיבקה אותי חיבוק גדול שכל כך הייתי צריכה באותו רגע. אחר כך נרדמתי בידיה של מוניק והיא שמה אותי במיטה.

בבקשה בבקשה תצביעו ותגידו מה דעתכם. זה הסיפור הראשון שלי, ואני רוצה לדעת אם הוא טוב