ליבי קפא.
החושך היה כבד, וקלטתי מעליי את הירח - בדיוק באמצע השמיים. כבר הגיעה השעה חצות ואפילו לא שמתי לב מרוב עייפות.
הלילה היה חשוך במיוחד הפעם, ולא הצלחתי להבחין מי הייתה הדמות המוטלת בצל.
היא התקרבה והתקרבה...
עד שהדליקה פנס כיס קטן והאירה את פניי - שנאלצו להסתתר בגלל הסינוור.
"שלום לך," אמרה הדמות, קולה נשמע כאלו היא מחייכת בערמומיות. "עשית לי המון בעיות, הפעם את לא תברחי."
חששתי לפתוח את פי: "מ- מי את?"
"הו, את זה את בטוח כבר יודעת." היא אמרה, מכוונת את הפנס כדי שיאיר את פניה החיוורים - וכשזה קרה, לא לקח לי יותר מרגע בודד כדי לזהות אותה.
"איזבל!"
"כן, כן, את טיפשה במיוחד אם לא חשבת שזיהיתי את כל העקבות שהשארתם מאחוריכם."
"אבל- לא שמת לב אלינו אפילו פעם אחת-"
שלושה ילדים עוקבים אחריי במשך יממה שלמה - מי היה מאמין שבאמת אזהה את מה שאתם עושים?" היא אמרה בטון מלגלג, קוטעת את דבריי, "שלא לדבר על כמה רועשים הייתם. אפילו אם לא סופרים את עצם העובדה שאחרי כל שתי צעדים החלטתם לריב זה עם זה, ושהתחבאתם במקומות הכי צפויים שיכולתם למצוא!"
עברו כמה שניות של דממה, בהם חשבתי בעיקר על כמה טיפשית הייתה התוכנית שלי, בזמן שהיא התקופפה ללטף את החתול שמתחתיה.
"את עומדת לבוא איתי," היא אמרה בטון המביע נחת מפתיעה. "יש המון דברים שאת צריכה ללמוד."
"ללמוד... ללמוד לקראת מה?"
"לקראת שירותייך בארגון הערפדים, כמובן." היא ענתה לי, כאילו זה מובן מאליו.
"רגע, רגע, רגע... את אומרת לי שאני אצטרף? אצטרף אליכם!?"
היא נאנחה, כאילו אני לא אמורה להגן על עצמי.
"ברצינות? ערפדים הם הגזע שלך. את חייבת לתרום ולעזור, כי אנחנו פועלים לטובת עצמנו, וגם ככה אין שום מקום אחר ללכת אליו. בני האדם פשוט יהרגו ויבגדו בך בסופו של יום."
לא היו לי מילים. אני בשום פנים ואופן לא עומדת להצטרף אליהם - אבל הנה אני כאן, ממש ברגעים אלו, ועומדת מולי ערפדית זרה ומציעה לי לפגוש ארגון שלם של בני עמי.
בתחילה זה היה מפתה; דמיינתי לעצמי כיצד אפגוש חברים חדשים (אמיתיים הפעם, קיוויתי,) ואיך אלחם למען הזכויות שלי כערפדית, אבל כמה רגעים של מחשבה שנייה הספיקו לי כדי להבין שזה בחיים לא יקרה.
ערפדים לא מתחברים זה עם זה - אפילו כשהם נלחמים ביחד.
חוץ מזה, זה יהפוך אותי לרוצחת שעוזרת לרוצחים לרצוח - דבר שבמשך כל כך הרבה זמן סבלתי כדי להימנע מלעשות.
YOU ARE READING
ערפדית לא על- טבעית
Vampireרובי סטון היא ערפדית, אף על פי שהיא מתעקשת להכחיש זאת. כל חייה נאמר לה מה לעשות, כיצד להתנהג בחברת בני אדם, מה מותר ואסור... אבל לה כבר לא אכפת. נמאס לה להיות שונה ומוזרה כל כך, לכן היא מנסה פשוט לעצור הכל ולהתחיל להיות נורמלית סוף כל סוף, כפי שהיא...
