״קדימה מעיין קומי את תאחרי לבית הספר!״ אמא שלי צעקה. לא רציתי לקום, ידעתי שאני הולכת למקום שלא רוצים אותי בו, למקום שחושבים שאני לא שווה, מסריחה.
הדמעות מהלילה הקודם עוד נשארו על עיניי, העצב נשאר בתוכי ויחד עם כל זה .. הרצון לברוח רחוק רחוק מבית הספר.
ההורים שלי לא ידעו מה עובר עליי, לא סיפרתי להם כלום, וגם לא לאף אחד אחר, כי תכלס.. אין לי למי לספר חוץ מלספר לך יומן יקר שלי, אתה היחיד שאני מספרת לו הכל , גם ככה אין לי חברים.
הלכתי לבית הספר למרות שלא רציתי אבל
הייתי חייבת. נכנסתי בשער של בית
הספר, נחשו מי היה שם.. טוב זה לא כל כך קשה, ניקול ועידן.
בשנייה שנכנסתי בשער עם עצרו אותי גררו אותי אל כל החברים שלהם ואז עידן אמר את המשפט הכי מטומטם ולא נכון בעולם שגרם לי לכל כך הרבה השפלות ובעיות.
״היא בוגדת, היא בגדה בתומר הם חברים.״ עידן אמר. באתי לצעוק שזה לא נכון ובכלל שאני ותומר לא חברים. אבל ניקול נתנה לי מכה ביד ולחשה לי באוזן ״ אם תגידי משו זה יהיה עוד יותר גרוע.״ התחלתי לבכות, הייתי כל כך מושפלת, למה שהם ימציאו עליי מהשהוא כזה?
הם הושיבו אותי על הכיסא בכוח וצעקו ״בוגדת, בוגדת!״. לא ידעתי מה להגיד. הייתי כל כך
מושפלת.
פתאום תומר הופיע, היה לו מבט כועס.
״מה קורה פה?!" הוא שאל
ניקול ניגשה אל תומר ״החברה שלך בגדה בך עם עידן״ היא אמרה.
״דבר ראשון, היא לא חברה שלי, דבר שני, אני בטוח שזה לא נכון.״ תומר אמר בכעס.
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייו הוא כל כך עוזר לי ואני לא מבינה למה ומה עשיתי כדי שמגיע שילד כזה חמוד יהיה איתי ויעזור לי.
״מעיין בואי, בואי נילך מהמגעילים האלה״ תומר אמר לי. קמתי וחייכתי אליו בזמן שכולי מסמיקה.
חזרתי הביתה נשכבתי על המיטה מנסה לשכוח את
כל היום המגעיל הזה. אבל דבר אחד לא עובר לי מהראש, תומר. הוא כל כך יפה חמוד ונחמד..
ישר שחשבתי עליו התחלתי להרגיש רגשות מוזרים, שלא הרגשתי אף פעם.
YOU ARE READING
Suicide diary - ✡Heberw✡
Teen Fictionסיפור על נערה בשם מעיין, בת 15 , כיתה ט׳ שעוברת בריונות בבית ספרה, היא כותבת יומן ולקראת סופו הופכת אותו ליומן התאבדות. אם אתם רוצים לדעת מה קרה שם תקראו את הפרקים זה שווה את הזמן שלכם ;)