Can't Let Go

פרק 23.

הדרך חזרה לאחוזה הייתה שקטה.
אך שקטה בדרך נעימה, נהננו מהשקט.
נכנסתי לחדרי, מתיישבת על שפת המיטה. שיחזרתי את כל הלילה בראשי כמו סרט. את הארוחה, החיבוק וה.. אוי אלוהים! הנשיקה.
אני התנשקתי עם לוקאס גרין. הרמתי את ידי לשפתיי, מעבירה עליהן את אגודלי. ניסיתי לזכור את טעמן של השפתיים שלו אך לשווא. התרוממתי מהמיטה, הולכת להחליף בגדים. הלבשתי על גופי מכנס פלנל משובץ וחולצה שחורה בעלת שרוולים קצרים.השעה היית 00:15 ולא נרדמתי. ירדתי לסלון והדלקתי סרט אימה.

הוא הרים את הסכין ו... "אנאבל" "אעהעהעטענ" העפתי את הקערת פופקורן מידי, גורמת לכולם להתפרס על הריצפה ומניחה יד על ליבי "לוקאס משוגע!!! הבהלת אותי" התנשפתי "מצטער אנאבל, זאת לא הייתה כוונתי. למה את ערה בשעה כזו" בקולו היה קצת טון כועס. הוא לקח את השלט וכיבה לי את הטלוויזיה "היי אבל אני רואה את זה" אמרתי בתינוקיות והתחתי את ידי על הספה "עכשיו את לא. את מוכנה לענות לי למה את ערה ב 01:30 בלילה?!" כמעט הרים את קולו עליי. "לא הייתי עייפה בסדר?" נאנחתי. "זה לא בריא לך להיות ערה עכשיו"הרים אותי על ידיו ועולה איתי למעלה לקומה השלישית.
לוקאס פתח את דלת חדרו בבעיטה קלה, גורם לה להיפתח. הוא הניח את גופי בעדינות יתרה על המיטה ונשכב בצד השני של המיטה. ואני בוהה בתקרה

השעה 02:20 ואני עדיין בוהה בתקרה בחוסר מעש. העפתי בעדינות את השמיכה מגופי וקמה בזהירות, מנסה לא להעיר את לוקאס אך נמשכתי בחזרה למיטה "למה את עדיין ערה?" שאל בקול צרוד ומנומנם "לא יודעת.. פשוט לא נרדמת" משכתי בכתפיי "בואי לפה" משך אותי, מצמיד אותה לגופו החמים.
פני צמודות לחזהו ושפתיו מונחות על מצחי.
עצמתי את עיניי מתענגת על מגע שפתיו ולאט לאט נרדמתי בזרועותיו.

התעוררתי למשמע צחוק חזק הבוקע מהקומה הראשונה של הבית. מעיפה את השמיכה מגופי, התרוממתי מין המיטה ניגשתי למקלחת ועושה את אירגוני הבוקר.
ירדתי למטה, עדיין בבגדי פיגמה פוגשת בשלושה פרצופים שלא ראיתי זמן רב.
אלי, סופיה ומריה
"אעאעאעאעא" צרחתי אליהן ומזווית עיני ראיתי את פרצופו של לוקאס מעט מטעוות מהצרחה שלי. רצתי אל שלושתן עוטפת אותן בחיבוק "מה אתן עושות פה?" התנתקתי מהחיבוק "אסור לבוא לבקר?" מריה אמרה והקטנות רצו לטלוויזיה. התיישבנו אני מריה ולוקאס במטבח. ניסיתי להתעלם מהעובדה שלוקאס ללא חולצה, זה היה קשה.
"אלי וסופיה נורא התגעגעו אליכם. לא ראינו אתכם הרבה זמן. הכל בסדר?" אחזה בכוס הקפה שהנחתי מולה "מה..אה כן כן הכל בסדר" התעוררתי מהמחשבות "או... קי" אמרה באיטיות. היום עבר מהר, רק חבל שלוקאס לא היה איתנו. הוא יצא למשימה או משהו כזה.

"ביי אני אביא לכם חתיכה מחר" צעקתי מנפנפת לשלושתן וסוגרת את הדלת.
הסתכלתי על המטבח המבולגן והמלוכלך בקמח, מים, ביצים ומה לא?!
התחלתי לנקות, לא רוצה שתיהיה למנקות הרבה עבודה ואני לא רוצה לראות את הפרצוף של אדריאן שהוא יראה את המטבח.