Why did it happen to me?

פרק 77 - אולטימטום קשה

נקודת מבט אלינור:

"נשבעת אתה חייב לסתום קצת" אמרתי לברנדון אחרי שכל הדרך הוא חופר לי על המשחק כדורגל שהיה אתמול, מה שלא נתן לי כל כך לישון בלילה ובשעה טובה הגענו לבית ספר "טוב אני הולכת לבנות" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה קטנה "ביי יפעשלי" הוא אמר והלכתי. "ראית איך שריל מסתכלת עלייך?" ענבר שאלה והנדתי בראשי "היא מסתכלת עלייך כאילו היא רוצה לרצוח אותך" נוי המשיכה "רוצות לראות משהו?" שאלתי אותן בממזריות והן הנהנו "שריל רוצה פוסטר? זה יתן לך לבהות בי כמה שבאלך" אמרתי לשריל והיא האדימה "אם כבר את רוצה פוסטר שלי" היא בקול הפרחי שלה "את יודעת החדר שלי זה לא בדיוק מועדון חשפנות, ככה שאני לא צריכה תמונה שלך תלויה לי בחדר" צעקתי לה בחזרה וצחקתי בזמן שהילדים שהיו מסביבנו עשו קולות עידוד "את.. אוח" היא ניסתה לקטול אותי ולא הצליחה "אני.. מה?" שאלתי אותה והיא הסתובבה והלכה בעצבנות "טוב אחותי!" ענבר אמרה "איזה קטילה דפקת לה" נוי צחקה "בקטנה אתן יודעות" אמרתי עם קריצת עין וכל השכבה באה אלי ושאלה אם זה נכון שקטלתי את שריל ושעניתי כן, כולם היו בשוק.

נקודת מבט שריל:

אוחח אני פשוט שונאת אותה, שרמוטה קטנה חושבת שזה יעבור לה בשלום "שריל זה נכון מה ששמענו?" ליטל שאלה אותי "זה נכון שאלינור קטלה אותך?" עמית שאלה והנהנתי "זה לא הולך לעבור לה בשלום" אמרתי בארסיות "מה את מתכננת לעשות?" ליטל שאלה "אוו זה פשוט מאוד אני ידביק תמונות בכל בית ספר שאלינור ערומה, אני אראה לה מזה מועדון חשפנות" אמרתי וצחקתי "מאיפה את הולכת להשיג תמונות כאלה?" עמית שאלה "את יודעת, יש דבר כזה שנקרא פוטושופ" הסברתי לה כמו אל מפגרת "לא היה פשוט יותר לקטול אותה חזרה?" ליטל שאלה בתמימות "זה היה בעבר ועכשיו הפוטושופ יותר קל" אמרתי לה ודחפתי אותה בקטנה "אבל-" עמית רצתה להגיד משהו אבל קטעתי אותה "אבל מה? אתן רוצות להיות בצד שלה? לכו רק תזכרו איזה השלכות יש לזה" אמרתי בארסיות והן הנידו בראשן בפחדנות ״יופי ככה חשבתי עכשיו בתור פיצוי בשבילי אתן עושות מה שאני אומרת לכן לעשות ובלי להתווכח אם תתווכחו איתי" אמרתי ועשיתי סימן של הרג על הצוואר "בסדר" הן אמרו והשפילו את ראשן "עכשיו בואו איתי צריך לשנות לכן את המראה כמו כל פעם" אמרתי והן באו אחרי.

"את" אמרתי הצבעתי על ליטל "קחי את זה" אמרתי ונתתי לה שורט קצר וחולצה שלא משאירה מקום לדימיון "אממ ואת" אמרתי והצבעתי על עמית "קחי את זה" אמרתי ונתתי לה אותו דבר כמו של ליטל "עכשיו לכו להתלבש ותחזרו לפה כדי שאני אאפר אתכן, קדימה" אמרתי והן הלכו להתלבש. הן חזרו אחרי 5 דקות והתחלתי לאפר כל אחת, שמתי לשתיהן מייקאפ ואודם אדום חזק "יופי עכשיו זה בסדר" אמרתי להן וחייכתי "אני מרגישה לא נוח עם זה" ליטל אמרה והשפילה את ראשה "הרגשות שלך לא בדיוק מעניינים אותי" אמרתי והרמתי לה את ראש ולאחר שנייה זרקתי אותו בחוזקה "אנחנו לא יכולות ללבוש משהו יותר-" עמית התחילה להגיד "לא אלו הבגדים אלה אם כן אתן רוצות אחרת" אמרתי להן והן נדו בראשן בפחדנות "יופי ואחרי הלימודים אתן באות אליי, אח שלי התגעגע" אמרתי וקרצתי להן "אל תדאגו יהיה כיף" אמרתי בתמימות והלכתי תוך כדי שאני צוחקת.

נקודת מבט ליטל:

אני לא יכולה להרשות לשריל פגוע באלי "אלי המנהל קורא לך" אמרתי שנכנסתי להקבצה שלה במתמטיקה "אוקיי" היא אמרה ובאה איתי, לקחתי אותה לשירותים ודחפתי אותה איתי באחד התאים "מה את עושה תשחררי אותה משוגעת, מה זה בגלל שריל?" היא שאלה בלחץ "לא, אל תדאגי אני פה לטובתך שריל רוצה לעשות פוטושופ לתמונה שלך ולתלות בכל בית הספר" אמרתי לה בדאגה "ולמה שאני יאמין לך?" היא שאלה בשילוב ידיים "כי אני שונאת שריל בדיוק כמוך" אמרתי לה והיא גיחחה "כן בטח את דבוקה לה לתחת כל היום" היא אמרה ונאנחתי "טוב תקשיבי זה קצת מרוכב אז אני אספר לך בקצרה" אמרתי והתחלתי לספר לה הכל מי זאת שריל בכלל, למה שריל סוחטת אותי ומה יקרה אם אני לא יעשה מה שהיא אומרת (אתם תדעו בהמשך העונה - הערת הכותבת) "וואו" היא אמרה והתיישבה על הרצפה "את בטוחה שאני לא יכולה לעזור במשהו?" היא שאלה והנדתי בראשי "טוב תודה לך אני חייבת לך בענק" היא אמרה וקמה "שטויות באמת" ביטלתי אותה "כל מה שאת צריכה בואי אליי" היא אמרה לי וחיבקתי אותה "מה את עושה היום אחרי הלימודים?" היא שאלה ונאנחתי "שריל מכריחה אותי לבוא ולעשות 'כיף' עם אח שלי" אמרתי ואת הכיף אמרתי בציניות "אני ממש מצטערת לגבי זה" היא אמרה בעצב "זה בסדר, את לא אשמה, טוב אני חייבת לעוף ביי"  אמרתי וחיבקתי אותה ולאחר מכן הלכתי.

אני ועמית כבר בבית של שריל מחכות לה ולאח שלה על הספה "איך נכנסנו לכל זה?" שאלתי את עמית בעצב "אני לא יודעת" היא אמרה בעצב "לפחות ככה נוכל להציל את המשפחות שלנו" היא ניסתה למצוא לזה צד חיובי "צודקת" אמרתי לה והתחבקנו  "אני אוהבת אותך בת דודה" אמרתי בוכה "גם אני אותך בת דודה" היא אמרה ובכתה איתי "לא משנה מה יקרה או באיזה סיטואציה נוראית תיהי תזכרי שאני מחכה לך עם אהבה ענקית" היא אמרה לי וידעתי שהיא יודעת משהו "אותו הדבר בת דודה" אמרתי לה והסתכלתי עליה במבט מלא דמעות "את יכולה לספר לי?" שאלתי והיא הבינה אותי לכן היא הינהנה "זה לא רק אח שלה, זה גם חבר שלו. את תהי עם חבר שלו הוא פחות נורא מאח שלה" היא אמרה ולא הבנתי משהו אחד "איך את יודעת שהוא פחות נורא?" שאלתי אותה "זוכרת שלא יכולתי להיות איתך יום שישי שעבר?" היא שאלה והנהנתי "זה בגלל ששריל הציבה לי אולטימטום או שאני מנסה להיות פעם אחת עם החבר שלו ואז אח שלה או שאת ורציתי לטובתך בגלל זה אני עשיתי את זה" היא אמרה "לא, למה עשית את זה? אני אמורה להגן עלייך לא את עליי" אמרתי לה "רציתי פעם אחת להגן עלייך ובגלל זה גם בחרתי שאת תהי עם חבר שלו כי הוא פחות נורא" היא אמרה באתי להגיד משהו אבל שריל באה "אוקיי בנות מהיום כל אחת מקבלת גבר שהיא תהי איתו לתמיד עד שהוא יחליט שנמאס לו" היא אמרה והנהנו "אוקיי אז עמית את מקבלת את אחי" היא אמרה וניר נגלה אל מול עמית לוקח אותה לחדר שלו "ואת ליטל מקבלת את סול" היא אמרה ובחור שדומה לאלי בדיוק נגלה למולי שכולי בשוק.