Unicorn (BOYxBOY)
Chapter Thirteen - Broken Pieces:זה מתחיל להיות מעייף כשאתה מתמודד לבד עם שלוש המפלצות שמולי, הן לא נחות לרגע לפני שאחת מהן דוחפת את ראשי על דלת הארונית, אני יכול להרגיש בכאב חוצא את ראשי ומפלח אותו, אבל אני עדיין בחיים. הנוזל הארגמני הדביק שלמדתי להכיר היטב זורם על לחיי הימנית, גופי מתכווץ כאשר משהו פוגע בין רגליי, אני זועק, נופל על ברכיי, רואה את חיוכו השטני של רוי, ואני מתחרט על כל רגע שהוקדש למחשבה עליו. רוי הוא מפלצת, בדיוק כמו אלכס וכריס, הם לא מפחדים להראות את השדים שלהם. אני לא יודע מה רוצה לעשות יותר; לקרוע את החיוך מעל פניו של רוי או פשוט לשכב ולוותר, לתת למכות שלהם להרוג אותי, או פשוט לנקז אותי מכוחות שהיו, וכנראה לא ישובו.
מקור הכוחות שלי לא ידוע, אולם אני יכול להרגיש אותו נשבר בכל יום שעובר, אני לא מוצא את זה נחמד כאשר אלכס נותן את המכה האחרונה, ושניהם משאירים אותי להתמודד עם האחד המפחיד באמת - רוי. הוא מרים את ראשי בעזרת שתי אצבעות הלוחצות על סנטרי, מכריחות אותי להביט בעיניו הקרות כקרח, אני לא חושב שיכול להסיט את הקור הזה, יודע שהדבר שמרגיש אליו הוא ההפך מאהבה, וכנראה שהגבול באמת דק מאוד אם הוא הצליח לגרום לי לעוות את פניי בשאט נפש, אני סולד ממנו, המפלצת שהפך להיות כנראה לא מרוצה מהזעפת פניי, לכן הוא מנענע את ראשי בחוזקה, דם ניגר בפי, אני יודע שזה מהמכה שקיבלתי בראשי.
לפני שהוא מספיק להגיד משהו, אני פותח את פי, יורק את המילים עם גוון קול מר וזר בפי, "מ-מזל טוב, עכשיו אני ש-שונא אותך." הוא לא יכול להגיד מילה בשביל למחות, כי אני אוסף את עצמי והולך בטשטוש לעבר המקום היחיד שאני מרגיש בטוח בו, שטח השכבה של אוסטין.אמא חובשת את ראשי, החומר ששמה עדיין שורף, אולם היא הבטיחה שזה יעבור. אני לא יודע אם להאמין לה או לא, אך היא אמא שלי, היא תמיד תספר לי את האמת.
"למה לא סיפרת לי שמכים אותך, חד-קרן קטן שלי?" היא שואלת, הכאב בעינייה מזערי לעומת האכזבה, הגורמת ללבי להתכווץ כאילו קיבל חץ, אני לא אוהב את זה כאשר רואה את הדמעות נקוות בעינייה, יודע שאכזבתי אותה, אבל לא יכול לעשות דבר בנידון. "פחדתי," אני לוחש בקושי, האכזבה נעלמת מעינייה, אני מעריך אותה על כך שלא מביאה לשם את הרחמים שאני לא אוהב, אני לא רוצה שירחמו עלי, אני יודע להתמודד עם חלק מהדברים בעצמי. "פחדת מהילדים או מהתגובה שלי?" היא שואלת ברכות, בעדינות מסיטה ממצחי החבול קצוות שיערות שוררות, אני מתמכר להרגשה, עוצם את עיני ונותן לאמי להרגיע את קצת פעימות לבי, נותן לעצמי לבקר בעולם שלי שוב, רואה את כל מה שלא ראיתי מאז הפעם האחרונה שעשתה משהו ברכות כזאת, בדיוק בליל כל הקדושים לפני שש שנים, כשאוסטין וחבריו קרעו את התחפושת שלי והשמידו אותה. "שניהם." אני לוחש בצרידות, מכחכח בגרוני לפני שפותח את עיניי, מרצין את פניי, נחוש בדעתי לקבל תשובה לשאלה שנשאלה כה הרבה פעמים. "למה חלק מהאנשים לא אוהבים אותי כך? מה עשיתי להם, אמא?" אני לוחש בתמימות, עיני כעיני עגל, אני משתוקק לתשובה אמיתית הפעם, יודע שאני מספיק בוגר בשביל להתמודד עם זה."עוד לא הבנת? זה כי אתה פאגוט, ילד טיפש." עיני נפערות כשאני שומע את אוסטין אומר, קולו מלא בלעג, מזכיר לי את היריקה של רוי על פני לפני כיומיים, הוא אף אמר לי שאני פאגוט וילד טיפש, ואני לא יכול להגיע להבנה של הסיבה למעשיהם. אני מביט באמי, מחכה שהיא תציל אותי מהשפלה, והיא אכן מתנהגת כאישה האצילית שהיא, נוזפת בבנה הבכור. "אוסטין! קצת כבו-"
"קצת כבוד לא יזיק כאן, ובלי קללות. אני פאקינג יודע, אמא. את חוזרת על זה שוב ופאקינג שוב, כל הזמן!" הוא קוטע אותה בחוסר נימוס, אמא מתרחקת ממני, נמוכה יותר מבנה אך זה לא מפריע לאיום שלה, הוא מתרחק ממנה בצעד כושל. "אבל הפעם אני לא צוחקת איתך, אוסטין. הוא עובר גיהינום מחוץ לבית, ל-למה לשרוף אותו גם כאן?" קולה נשבר בסוף דברייה, אני קופץ מהשולחן, אוסטין לא מניד עפעף לכיווננו, אולם הצער נשקף שם בבירור, הוא יודע למה אמא מתכוונת, הוא בעצמו הציל אותי מכמה מקרים כאלו.
אני מחבק את האישה החזקה הנקראת 'אמא', לא יכול שלא להעריך אותה על כל מה שעשתה למעני. אוסטין משפיל את מבטו אל ידיו, נראה כל כך כנוע, לא כמו השולט שהוא בדרך כלל, וזה נראה כל כך זר בשבילי לראות את המשפחה שלי נשברת, לא יכול שלא לחוש על כך אשמה. "תקשיב טומי, אנ-"
"אני לא חושב שאוכל לסלוח לך, אח גדול. אתה הבאת את הסבל שלי לבית," אני לוחש, משפיל את מבטי, לא מוכן להביט בעיניו הפגועות אפילו לרגע, אבל גם לא צריך, כי לפני שהוא עולה בצעדים כבדים במדרגות הוא משאיר את המילים שלו להדהד במרחב, "כולנו מאחלים בשביל נס, הזוהר באפלה."•🌹•
"We all wish for a miracle
That shines bright in the dark..." {Broken Pieces, Andy Biersak}בבקשה תצביעו ותגיבו, אני רוצה לדעת מה אתם חושבים, ובעד מי אתם: רוי וטומי, או דייב וטומי?
ⓢⓣⓡⓞⓝⓖ♥ⓡⓞⓢⓔⓢ
YOU ARE READING
UNICORN || BOYxBOY
Teen Fiction[UNEDITED VERSION - The edited version will be found on my profile under the same name] [גרסה לא ערוכה - את הגרסה הערוכה ניתן למצוא בפרופיל שלי, תחת אותו השם] תומס אוהב להתלבש כמו בחורה. אלכס, כריס ורוי ממש לא אוהבים את זה, אבל גם לא שומרים את זה בש...