פרק 5

226 15 1
                                    

הדרך לחדר הסודות הייתה שקטה. הארי לא אמר מילה והרמיוני לא התכוונה לומר משהו בעצמה.
היא רק רצתה לסיים את מה שהיא התחילה פה ולעזוב כמה שיותר מהר, בלי להעיק על אף אחד.
הרמיוני הייתה בחדר הסודות רק פעם אחת, בזמן הקרב על הוגוורטס כשהיא ורון הלכו למצוא שן בסיליסק. היא לא רצתה לחשוב על רון כרגע אבל הזיכרון קפץ בראשה, בלתי נמנע.
בזמן הקרב על הוגוורטס הזמן היה דוחק אז הרמיוני לא ממש ראתה והעריכה נכונה את חדר הסודות. אבל עכשיו, כשהיה לה קצת יותר זמן להסתכל היא באמת ראתה את הגודל העצום של החדר הזה, והיא ראתה גם איך השלד של הבסילסק ממש מבעית.
הרמיוני הצטמררה מהמחשבה שפעם השלד הזה היה יצור חי.
"טוב אז מה עכשיו?" הארי שאל.
"אממ לא יודעת..אולי תסביר לי אתה? אתה הרי מי שהוביל אותי לכאן!" העצבים של הרמיוני התחילו לפקוע.
"אני רק העברתי מידע. אני לא בדיוק התכוונתי לרדת הנה ולחפש בעצמי, יש לי דברים אחרים על הראש!" הוא ענה לה בחוצפה.
הרמיוני רצתה כל כך לצרוח עליו ולתלוש לו את כל השערות היפות והשחורות מראשו, אבל היא רק חרקה בשיניה וקמצה את אגרופיה והשתדלה להתעלם מנוכחותו.
"אני חושבת שאולי כדאי שתספר לי שוב מה קרה פה כשקרה מה שקרה עם היומן של טום רידל" היא החליטה שאולי משהו מהסיפור יספק לה רמזים.
והארי סיפר לה. הוא סיפר לה שבעזרת ג'יני וולדמורט פתח את חדר הסודות ואיבן אנשים, ושהוא זה ששלט בבסיליסק בשביל לעשות זאת. הוא סיפר לה איך פוקס עוף החול עזר לו להרוג את הבסיליסק, שהשן שננעצה בזרועו בסופו של דבר חיסלה את ההורקרוס שהיה היומן.
"מעניין אותי לאן פוקס 'לקח' את העיניים של הבסיליסק" הארי תהה בקול.
"מה?" הרמיוני שאלה.
הארי הסתכל עליה במבט כזה שהיא הבינה שכנראה הוא לא סיפר להם משהו.
"פוקס עקר לבסיליסק את העיניים?" היא שאלה.
"הציל את חיי" הארי חתם בפשטות.
"אני צריכה את פרופסור מקגונגל" הרמיוני החישה את צעדיה לכיוון היציאה מהמקום המחריד הזה "אני צריכה לדעת כל מה שיש על עיני בסיליסק"

היי!!!
אני יודעת שזה לא פרק וואו אבל יש לי מחסום כתיבה קטן, וגם אני די עסוקה לאחרונה אז אני מקווה מאוד שאני אספיק לפרסם פרקים חדשים בצורה עקבית יותר!!
תגיבו מה חשבתם על הפרק!!

Granger (HP fanfiction) HebrewWhere stories live. Discover now