החלטתי ללכת לספריה ולנקות קצת את הראש, לחפש לי ספרים חדשים ומעניינים שעוד לא קראתי. הייתי באגף המתח והדרמה, רציתי לראות אולי הפעם יהיה משהו מעניין. הספריה הייתה בדממה, יכולתי לשמוע את השקט שורר כאן.
לפתע, עם כמה ספרים בידי, התהלכתי וראיתי את הארי יושב לבד, באחד השולחנות, מדפדף לעצמו באיזה ספר גדול, עם כמה ספרי מתח בצד.
החלטתי ללכת אליו ולהפתיע אותו, " היי. " אמרתי בחיוך, בשנייה ששמע את קולי הוא הסיט את עיניו ללמעלה, מסתכל עליי במבט מוזר. התיישבתי לידו והנחתי את הספרים שלי בצד.
" היי.. " מבטו היה מבולבל, אך בין רגע הוא התעשת וחזר לקרוא בספר, מתנהג מוזר כמו היום.
" הכל בסדר? " היססתי לשאול.
" כן, למה? משהו צריך להיות לא בסדר? " הוא ענה בחוצפה והמשיך לדפדף בין דפי הספר.
" אתה יודע, כשאמרתי שאני מתגעגעת לתקופה שהיית מגעיל אליי לא באמת התכוונתי לזה. " הייתי חצופה ושילבתי את ידיי, אני יודעת שהוא לא באמת התנהג אליי מגעיל, לפחות כמו פעם, אבל אני חייבת להוציא ממנו מה קרה.
" אני עושה עבודה בגיאוגרפיה, את רוצה לעזור לי? " שאל מתוך יאוש, הנחתי שעדיף ככה מאשר שנריב עכשיו והנהנתי. הוא משך את הכיסא שלי והצמיד אותו לשלו, ריח הבושם הנעים שלו נדף ממנו וגרם לי לרחרח אותו טיפה בלי שישים לב.
היינו צמודים אחד לשני והסתכלנו בספר הגיאוגרפיה שהיה מונח מולנו, הפנים שלנו היו קרובות אך לא הסתכלנו אחד על השני. התחלתי להרגיש את העיניים של הארי רצות על תווי הפנים שלי, הוא הצמיד את מצחו ללחי שלי ועצם את עיניו, נושם נשימה ארוכה ונרגע. שתי ידיו היו כרוכות סביב האגן שלי והצמידו אותי אליו יותר. הוא נשק ללחיי ברכות ופשוט הרגיע את עצמו דרך זה, ידעתי שהוא היה די נסער היום.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...