Singing is my life

פרק 27- המפגש

מצטערת שהפסקתי לעלות פרקים יום כן יום לא.
פשוט נגמרו לי הפרקים המוכנים ואני צריכה לחזור לכתוב עוד.. אז מתי שיהיה לי פרק מוכן אני יעלה, אוקיי ?
תהנו בפרק הזה בנתיים 💋💋
***
עברנו ללוס אנג'לס, התחלנו חיים חדשים, בית חדש, בבצפר חדש, חברים חדשים, הכל חדש !
אנחנו בבית הזה כבר 3 שנים..
אני עובדת בחנות בגדים ביומיום כדי להעסיק את עצמי ובימי חמישי אני לומדת עיצוב פנים. מאז ומתמיד אהבתי את זה ..
אין לנו כבר שומרי ראש, יש רשת מצלמות מאובטחת סביב כל הבית שמחוברת ישירות לפלאפון של אמא שלי.
הספקתי כבר לשכוח מכולם, מסטייסי, מגרייסי (שגם איתה רבתי מלא), מאנאבל, מאנג'לה, מאליזבת', ממקס, מכריס, מלוקאס, משון. אפילו מקמרון.. כולם נעלמו ממחשבותיי. התחלתי חיים חדשים, תרתי משמע (?) !
היום אני נפגשת עם מליסה, היא גרה בבית מולי. נפגשנו בשבוע הראשון שעברנו לכאן. היא בגילי, בת 21.
התארגנתי
***תיאור***
לבשתי שורט שחור צמוד יחסית, גופייה רופפת לבנה ונעלי עקב שחורות.
התאפרתי בקצת מייק-אפ, סומק אפרסק, מסקרה, איילינר לא ממש דק אבל לא עבה ממש וגלוס וורדרד.
העברתי מחליק על השיער שלי שחימצנתי את הקצוות שלו והרמתי חלק מהשיער למין בועה / בננה/ כתר או איך שלא תרצו לקרוא לזה והשארתי את הפוני צד שלי בחוץ.
ענדתי את העגילים הכסופים הנופלים שלי עם הטבעת כסף עם יהלום קטנטן .
לקחתי את התיק צד שלי שבו שמתי מפתחות, ארנק, גלוס לתיקון.
***סוף תיאור***
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהחדר, יורדת במדרגות לכיוון הדלת כניסה.
ג׳ניפר: ״ביי אמא!״ חיבקתי אותה ויצאתי,
עברתי את הכביש ומליסה הייתה כבר בחוץ. התחבקנו
מליסה: ״היי״
ג׳ניפר: ״היי״
התחלנו ללכת לכיוון הקניון, הוא ממש קרוב לבית שלנו. פתאום ראיתי מישהי עם כובע, היא הייתה עם הגב אליי. נעמדתי במקום. אני מזהה אותה
מליסה: ״מה קרה?״
ג׳ניפר: ״זאת.. זאת.. זאת .. זאת דמי לובאטו!!״
מליסה: ״ואיך זיהית את זה!?״ פה היא כבר נעלמה באחת הפניות
ג׳ניפר: ״אני יכולה לזהות את השיער הזה בכל מקום!!״ התחלתי לרוץ לכיוון שהיא הלכה אליו? ומליסה אחריי.
ג׳ניפר: ״דמי!!״ הייא הסתובבה וצרחתי ״אומיגאד, אומיגאד, אומיגאד!!״ היא צחקה והתקדמה אליי
דמי: ״היי״ היא חייכה
ג׳ניפר: ״אומיגאדדדד! אני יכולה לחבק אותך?״ התחלתי לדמוע, נזכרת בתקופה שעברתי
דמי: ״ברור!״ התחבקנו ״אל תבכי״
ג׳ניפר: ״את לא יודעת כמה אני מודה לך! את לא יכולה לנסות לתאר בכלל״ ניגבתי בעדינות את דמעותיי
דמי: ״מה עשיתי?״ היא חייכה והניחה את ידה על כתפי כאות תמיכה. המשכתי לבכות. ״אוקיי אוקיי, בואו״ היא לקחה אותי ואת מליסה לבית שלה. הוא היה ממש ממש אבל ממש קרוב לבית שלנו! פשוט רחוב ליד.
נכנסנו אליה לבית, הוא היה ענק! התיישבנו בסלון הגדול שלה והיא הגישה לנו לשתות.
ג׳ניפר: ״תודה״ חייכתי וניגבתי את הדמעות שוב
דמי: ״בכיף, מה קרה?״
התחלתי לספר לה את הסיפור שעברתי, את כולו. כרגע כבר היו 3 אנשים שיודעים,
ג'וש, מליסה ודמי!
כולנו בכינו, היא חיבקה אותי חיבוק ענק.
דמי: ״את חזקה! מאוד, אני גאה בך!״
ג׳ניפר: ״לא הייתי עושה את זה בלעדייך..״
דמי: ״תודה, אבל הכל זה בתוכך. הכל זה הכוח שלך..״
ג׳ניפר: ״אם את לא היית מתמודדת אני גם לא הייתי עושה עם זה כלום״ היא חיבקה אותי שוב ואחריה מליסה. היו כמה דקות של שקט
דמי: ״טוב, אם אתם כבר פה.. רוצות לאכול משהו ?״
מליסה: ״לא, זה בסדר..״ חייכנו אליה ואחרי דקה היא חזרה עם הטלפון של הבית
דמי: ״שלום, אני רוצה להזמין פיצה. כן.. בדיוק לכתובת הזאת.. תודה״ היא ניתקה והניחה בצד
מליסה: ״תודה״
ג׳ניפר: ״אני יכולה ללכת לשטוף פנים?״
דמי: ״בטח! בדלת ה.... שלישית נדמה לי״ הנהנתי בחיוך והתקדמתי לעבר השירותים. פתחתי את הדלת השלישית ונגלה לפני החדר שלה, היה שם פסנתר, גיטרה ועוד כמה כלי נגינה. נמשכתי לחדר והתיישבתי על הכיסא, הרמתי את הגיטרה והתחלתי לנגן בזמן שאני שרה בעדינות. שרתי אוליי 3 שירים, 2 של דמי ואחד של סלינה.
שמעתי מחיאות כפיים, הסתובבתי ובדלת ראיתי את.....
*****************************************
פרק קצר, אני יודעת... מצטערת. אני אפצה