איך אפשר שלא להתאהב בך?

7.

דניאל שרון-

זיו ואני חוזרים מהשרותים אל הספסל.
״פשוט תדברי איתו, אין מצב שהוא נעלם לך ככה״ אנחנו שומעים את ליה מייעצת למאיה?
״על מה הסיפור?״ זיו שואל ומתיישב ליד ליה.
״מאיה יצאה לדייט לפני כמה ימים, הם התנשקו והיא לא יודעת מה לעשות. הוא די נעלם לה״ ליה אומרת, ומשום מה אני נזכר במה שקרה לנו. אנחנו חייבים לדבר, זה לא יעזור לשחרר את זה. כי זין זה הרגיש כל כך טוב ואני נשמע חתיכת כוסית.
אל ליה הקופה - אנחנו חייבים לדבר בואי בהפסקה לספסל.
כן, פעם קבענו כולנו. מאיה ליה זיו ואני. מקום שאפשר לדבר בו תמיד. ואז מצאנו את הספסל הזה. אז החלטנו שזה שם.
ליה הקופה- אוקיי.
היא ענתה ונשמתי עמוק כשגיליתי שהיא לא מתכוונת להתמקח עכשיו, כי ליה מכל הדברים שמאפיינים את האופי שלה. עשקנית. זה אחד מהם.
מאמינים שלא ראיתי את ליה בוכה? אף פעם. נראה לי שאפילו לא זיו ומאיה.
היא חזקה. וחדורת מוטביציה.
~
אני מתארגן ומכניס את כל הספרים בבאלגן לתיק ופונה ישר לספסל, הליכה של שתי דקות בערך ואני פוגש אותה שם.
לא צריך חכם גדול כדי להבין שיש מתח באוויר. שאף אחד לא יודע מה לעשות. מה להגיד .
אז אני אתחיל. ״.״ אני בא להתחיל וליה קוטעת אותי.
״זאת הייתה טעות, הנשיקה הזאת הכל. זה לא יקרה דניאל. אני יודעת כמה פעמים זיו הזהיר אותך וכמה פעמים הוא הזהיר אותי. הוא לא עושה את זה סתם. הוא יודע שתפגע בי.
והוא חוסך לי את זה״ היא אומרת ואני נוחר בבוז.
״תעשי לי טובה ליה, כי שנינו יודעים שאם היית רוצה משהו לא היית שמה זין על זיו או על מאיה או על כל הפאקינג עולם.
אז אל תזייני לי את השכל שזה לא יקרה בגלל שזיו מזהיר אותנו אוקיי?!.
ויודעת מה אולי זה הייתה טעות שבאתי לדבר איתך.״ פלטתי את הכל בעצבים. הבטתי בה כדי לראות את הבעת פנייה .
היא מצמצה כמה פעמים והביטה בי.
״מה אתה רוצה ממני לעזאזל?! פשוט לך למישהי אחרת.
כאילו חסר לך..״ היא צעקה וככל שהמשיכה את המשפט היא ירדה בטונים.
״ליה, אנחנו לר צריכים עכשיו איזה חכם גדול כדי להבין שיש פה משהו. אז גם אם את כרגע מתחכמת או אלוהים יודע מה.
אל תשקרי. לא לי ולא לעצמך״ אני ממלמל ברוגז.
כי זין אני עצבני.
״למה?! אתה לא מסוגל לשמור את זה בצד? מה היה רע לנו בתור ידידים?! למה אתה הורס את זה?״ היא שואלת ברוגז.
ואני? מצמיד את השפתיים שלנו.
היא לא מנסה להתנתק. להפך היא ממשיכה את הנשיקה עד שהיא נעצרת. כי אנחנו צריכים אוויר.
״אם היית רוצה שנשאר ידידים, היית עוצרת את הנשיקה.״ אני זורק והולך משם במהירות.
יודע שהשארתי אותה שם במחשבות עד לפחות סוף ההפסקה.
אני מתקדם אל עבר זיו שישב באחת הזולות.
״מה אחי? איפה ליה?״ הוא שואל ברגע הראשון שפוגש אותי,
לא קשה להבחין שזיו כבר שחרר את ליה. הוא פשוט דואג לה. היא צודקת הם באמת מתנהגים כמו אחים.
״בספסל אני חושב..״ אמרתי לו והוא הסתכל אליי בלבול.
זיו לא מטומטם, הוא יעלה על הנשיקה הזאת מתישהו.
המבטים שלנו קצת מסגירים אותנו, ובכלל מי לעזאזל יודב בספסל שלנו לבד.
״היית איתה?״ הוא שואל. תנשום דניאל. תנשום. ״בספסל״ הוא מוסיף.
״כן״ אני אומר.
״על מה דיברתם?״ הוא שואל. אלוהים תציל אותי.
ובזמן המתאים הצילצול נשמע. תודה.
~
סוף בית ספר ואני וליה מתחילים ללכת בשתיקה.
״אתה מפגר״ היא אומרת ראשונה. לא חסר לה ביטחון עצמי אם עוד לא הבנתם.
״מה עכשיו ליה? מה עשיתי הפעם? פיצצתי מכות את הבן של המנהלת?! לעזאזל תסבירי לי איך אני אשם בזה?!״ אני שואל בעצבים. ויכול להיות שמתפרץ אליה טיפה. טיפה הרבה.
ואולי אני יוצא בן זונה אבל כמה אני יכול לשמור דברים. כאלה?
ואיך רק אני אשם. כוסעמק.
״לא רק אתה אשם. אבל דניאל. בוא נשכח מזה פשוט, נעשה טוב לשנינו. הרי אנחנו לא נחזיק מעמד. מה שאתה רוצה ממני זה עוד ריגוש לרשימה שלך אז תשחרר ממני. בבקשה״ היא אמרה ולבסוף השפילה את מבטה. פאק.
הרמתי את ראשה בעזרת האגודל שלי.
״מה אכפת לך לנסות?״ אני שואל ומנסה בפעם ה14? להיום.
מה נהיה ממני?!
״די דניאל.״ היא אומרת משתחררת ממני ומגבירה את קצב ההליכה שלה.
אני לא מנסה ללכת אחרייה, אני יודע שזה אבוד.
היא קיר קשה .
ליה מה עשית לי?!

~

והינה עוד פרק הגיע לסיום שלווו.
ליההה תסכימי כבר לדניאללל.
אני אוהבת את שניהםםח. ואת זיו.
לא יודעת למה אני לא מתחברת למאיהה אבל אולי אתם תצליחו.
בבקשה תצביעו תגיבו.
קראתי ככ הרבה סיפורים שהגיעו למקמות גבוהים , ואני שואפת להגיע להצלחה שלהם.
אני צריכה את העזרה שלכם בזה, רק להגיב ולהצביע תשתפו חברים תספרו להם.
אוהבת אותכם💞