"אנה אני צריך לדבר איתך"
אמרתי אחרי כמה נשימות עמוקות, היא הסתובבה ונאנחה
"הממזר לא יכול לשמור על הפה סגור"
גילגלתי עיניים והובלתי אותה לכיתה ריקה
"שבי"
ביקשתי והיא התיישבה רק אחרי 5 דקות של וויכוח. איזה ילדה קשה אלוהים
"אז כמו שכבר הבנת, זאין דיבר איתי והוא סיפר לי על ההורים שלך ועל הבעיות שלך"
"אין לי בעיות!"
היא התנגדה. זה הולך להיות קשה
"אנה את לא אוכלת. אלה בעיות."
"הם חושבים שיש לי בעיות. זה לא אומר שזה נכון"
הדלת נפתחה והתלמידים עמדו בדלת, שיט יש שיעור
"לכו לחצר יש לכם שיעור חופשי עכשיו"
הם קראו בשמחה וסגרו את הדלת ורק ליתר ביטחון כדי שלא ישמעו את השיחה נעלתי את הדלת
"אנה אני יכול לעזור לך אבל את צריכה גם לעזור לעצמך"
"אין לי מה לעזור לעצמי אם אין מה לעזור בכלל"
כרעתי ברך לידה ושמתי את ידיי על הכתפיים שלה
"הרבה מנסים לעזור לך, למה את כל כך מתנגדת לזה?"
היא הסתכלה למטה ונאנחה
"כשהייתי קטנה תמיד צחקו עלי ולי זה נמאס"
"אז את מעדיפה להיות אנורקסית על פני ילדים מזדיינים שצוחקים עליך?"
היא צחקה ומחתה דמעה מהעין הכחולה שלה
"אתה לא אמור לקלל בנוכחותי, אתה מורה"
"למי אכפת? גם ככה אני אקלל כשתסתובבי זה ממש משנה?"
שאלתי בחיוך והיא צחקקה
"אני לא רוצה להרוס את החגיגה אבל אני רוצה לעבור נושא"
החיוך נמחק מפניה היפות והיא שוב השפילה את מבטה
"זה יעשה לך יותר טוב אם תדברי על זה. זה לא טוב לשמור בבטן"
היא נשמה עמוק ומחתה עוד כמה דמעות
"זאין הציע לי למצוא אותם. אני לא יכולה"
"למה לא? אולי זה יעזור לך לסגור מעגל סוף סוף"
"הם נטשו אותי כשהייתי בת כמה חודשים למה שאני אטרח לחפש אותם?! אם הם רוצים לראות מה קורה איתי הם יבואו לא ההפך!"
היא צעקה וקמה ממקומה, היא הסתובבה בכיתה והתיישבה על הרצפה בפינה הכי מרוחקת.
"אנה"
הלכתי אליה והקמתי אותה
"אוי מתוקה"
היא חיבקה אותי חזק ובכתה, לא לזה ציפיתי אבל אוקיי
YOU ARE READING
first class ✔
Fanfictionאנה ג'קסון שנתיים מסיום הלימודים אבל פתאום מחליטים להחליף להם מחנך הקטע הוא שהמורה החדש לא ממש אוהב את אנה. לפחות זה מה שהוא חשב בהתחלה... ממליצה לקרוא מגיל 14 ומעלה, או לכל מי שכבר לא תמימה
