Alone

פרק 3

אני קם בבוקר עם פנס בעין וחתך בגבה.
אני מסתכל על היד שלי מביט בחתכים הטריים.
אני מאוכז מעצמי
שוב פעם עשיתי את זה...איכזבתי את עצמי
נמאס לי
נמאס לי מהכל
אני קם מהמיטה והולך לכיוון הארון
אני מוציא סוודר שחור גדול וסקיני ג׳ינס שחור
אני שם נעליים לוקח את התיק ויוצא בשקט מהבית
בשנייה שאני בחוץ אני מתחיל לרוץ, אני רץ עד התחנת אוטובוס ומתיישב
אני מתנשף, מנסה להסדיר את הנשימה, אני שם את האוזניות באוזניים ומחכה לקו שלי
אני מסתכל על המכוניות שעוברות ושבות.  
אני יושב פה כבר חצי שעה.  הקו שלי עדיין לא הגיע.  אני הולך לאחר...אני מרגיש שאני לא יכול לנשום התקף חרדה שהולך וגדל
אני מנסה לנשום עמוק.  אני מגביר את המוזיקה ופשוט נושם
אני נותן למוזיקה לעטוף אותי...משתחרר מהכל
אחרי כמה דקות הקו מגיע. 
אני עולה עליו ומתיישב מאחור
האוטובוס ריק, אני מקווה שהוא גם ישאר ככה
האוטובוס מתחיל לסוע נכנס לרחובות צדדים שאני לא חושב שהרבה אנשים מכירים
הוא נוסע
נכנס לרחוב ראשי
אוסף כמה אנשים וממשיך
לאחר כרבע שעה הוא מגיע לבית הספר שלי
אני אומר תודה לנהג בשקט
ורץ לכיתה
הצילצול כבר היה לפני כחמש דקות
אני נעצר מול הדלת
רואה שהמורה עדיין לא הגיע
אני נושם עמוק
ומחליט להחזיר את האוזניות שהורדתי לפני שירדתי מהאוטובוס לאוזניים
אני שם את הכובע של הסוודר מעליי ומרכין ראש
אני נכנס לכיתה הולך הכי מהר שאני יכול לכיוון המקום שלי
פתאום אני קולט מהזווית של העין שאיזייק יושב בשולחן שלידי
אני משתדל לא ליצור איתו קשר עין
אך לצערי כן נוצר
לשבריר שנייה עד שאני מזיז את המבט
אני מתעלם ממנו ויושב במקום שלי
תוהה מה לעזאזל הוא עושה שם
למה שהוא לא ישב במקום שלו
אני מפסיק את המוזיקה אך משאיר את האוזניות באוזניים
אני מניח את הראש על השולחן ופשוט מחכה למורה
כשהמורה נכנס והשיעור מתחיל
אני מוציא את המחברת ועט
ומתחיל לצייר במחברת
מתעלם כמעט לגמרי ממה שמורה אומר
סופר את הדקות עד שהשיעור נגמר
רבע שעה נשארה
עוד קצת ואני יוצא מפה
עשר דקות
לא נשאר עוד הרבה פשוט תמשיך ‏לסרטט במחברת
חמש דקות
פשוט תתעלם מהכל זה תכף נגמר
שתי דקות
אני רוצה לעוף מפה
דקה
למה הזמן לא זז
יש צילצול
אני ממשיך לשבת
מחכה שכולם יצאו כדאי שאני אוכל לברוח לחצר בלי צומת לב מיותרת
אני רואה את אייזיק מייקל מייסון לידיה ואליסון יוצאים כולם מהכיתה
אני עוצר את עצמי מללכת מאחוריהם ולהקשיב מעט לשיחה
תוהה מה זה להיות חלק מהם
כאשר הכיתה ריקה לחלוטין אני קם ויוצא לכיוון החצר
״ג׳וד״ המורה קורא לי
אני נעצר לשנייה ומסתובב אליו
״המבחן שלך...״ פאק...אני על בטוח נכשלתי
אני מתקדם אליו באיטיות לוקח את המבחן ומהנהן אליו
אני מסתובב חזרה אל הדלת מבלי להסתכל במבחן
״רק שתדע שהציון שלך היה הכי גבוה...המבחן היה מסתבר קשה מידי והממוצע ציונים עומד על 45״ הוא אומר
אני מסתובב אליו חזרה
״וואו״
״כן...בכל מקרה אני רואה שאתה לא כל כך מקשיב בשיעורים״ הוא מסתכל עליי ״ובכל זאת...הציון הכי גבוה בשכבה...שלך...מה הסוד שלך?״
״לא יודע...זה פשוט דברים שנראים לי הגיוניים״ אני אומר בשקט
״אוקיי...״הוא מרים גבה ״בכל מקרה...יש תלמידים שממש מתקשים בשיעור פה....וכפי שאתה יודע בשביל לסיים את שנת הלימודים אתה צריך 60 שעות התנדבות...״הוא התקדם מעט לעברי ״מה דעתך על להעביר שיעור פרטי לכמה תלמידים פה עד למבחן הקרוב ואני אחשיב לך את זה כ60שעות התנדבות?״
״למי״ אני אומר בשקט
״אליסון, לידיה, מייקל ,מייסון ואייזיק״
בשנייה ששמעתי את השם שלו הלב שלי צנח
״למה דווקא הם?״ אני שואל
״כרגע נראה שהם התלמידים הכי מתקשים״ הוא חייך אליי ״ומייקל״הוא מוסיף
״אממ למה שתצרף את מייקל אם הוא לא מתקשה?״
״מההכרות שלי עם התאומים לא נראה לי שמייסון יסכים להגיע בלי מייקל״ אני מהנהן ״וחוץ מזה מייקל קיבל את הציון השני הכי גבוה אז הוא יוכל לעזור לך בקטעים שאתה מתקשה בהם״ הוא חייך אליי שוב
ואני רק מהנהן בהבנה
מה לעזאזל אני הולך עכשיו
״אני מקווה שתסכים... תחזיר לי תשובה מחר?״
אני מהנהן
אני יוצא מהכיתה והולך לכיוון החצר
אני מתיישב מתחת לאחד העצים
אני נזכר שעוד לא הסתכלתי על הציון שלי
אם הממוצע של השכבה הוא 45 אני לא יכול לצפות לציון כלכך גבוה
גם אם זה הציון הכי גבוה בשכבה
אני מסתכל על הדף
92
הציון שלי זה 92
איך זה הגיוני בכלל
אני מכניס את הדף לתיק
אני לא יודע מה אני רוצה לעשות
מצד אחד ללמד את החבורה של אייזיק יכול להיות דרך מצויינת להכיר אותם יותר טוב
מצד שני זה יכול ללכת כלכך גרוע
והחיים שלי יהפכו ליותר גרועים ממה שהם עכשיו
יכול להיות שאני קצת מגזים בתגובה
אבל אי אפשר לדעת
אני לא יודע מה לעשות
ואני צריך להחזיר תשובה למורה עד מחר
אני עוד אתחרפן
אני מרגיש את הבטן שלי מקרקרת
אני שוקל אם להוציא את התפוח שנשאר לי מאתמול בתיק
אך בסוף מוותר
אני לא חושב שכדאי שאוכל היום
הצילצול נשמע ברחבי בית הספר
‏המון התלמידים הרועש נכנס לכיתות
אני לוקח את התיק שלי והולך בשקט מאחורי קבוצה של אנשים שדיברו על המסיבה שיש היום בערב ואם כדאי להם לסוע ביחד או שכל אחד יסע לבד
אני נדחף מעט
ממהר להכנס לכיתה
שיעור אזרחות התחיל
אזרחות זה השיעור האהוב עליי
המורה הוא מורה מדהים
אני מתיישב במקום שלי מאחורה
מסתכל על האנשים שנכנסים לכיתות
אייזיק כבר לא התיישב בשולחן שלידי
במקום הוא התיישב במקום הקבוע שלו ליד מייסון
בשולחן שלידי חסרה לשבת לידיה
היא התיישבה והזיזה את השיער שלה מצד שמאל לימין
העיניים של לידיה פשוט כובשות
יש לה עין אחת כחולה כמו הים והעין השנייה ירוקה
כמו עלה של עץ זית
היא פשוט ‏יפהיפיה
ויש לה גם אישיות מדהימה
אם הייתי סטרייט על בטוח הייתי מתאהב בה
לא שזה היה הדדי...
המורה נכנס לכיתה וסגר את הדלת
הוא התחיל להסביר לנו על הממשל הליברלי ועל היתרונות והחסרונות
כמה תלמידים נכנסו באיחור והתיישבו במקום
והמורה איבד את קו המחשבה לשנייה ואז המשיך ללמד את החומר
הוא הודיע על מבחן בשבוע הבא
הצילצול שוב נשמע ברחבי בית הספר והכיתה שוב התרוקנה
הפעם בחרתי לא לצאת אל החצר ופשוט להשאר בכיתה
לחשוב על ההצעה של המורה לאנגלית ללמד את החבורה של אייזיק
נראה לי שאני אעשה את זה
אני קם מהמקום שלי והולך לכיוון חדר המורים
אני מוצא את המורה לאנגלית ופיזיקה
״אני אעשה את זה״ אני אומר לו בשקט והוא מחייך ״אבל אני לא רוצה לספר להם...אז פשוט תוכל לומר להם? ושפשוט יקבעו איתך שעה ואני אגיע״
״אני אדבר איתם..אבל אתה מודע לזה שבסופו של דבר כן תצטרך להיות בניכם אינטראקציה נכון?״ הוא אומר
אני מהנהן ״אני יודע פשוט כרגע אני מעדיף לא להיות זה שמספר להם״ אני אומר בשקט
״אוקיי״ הוא אומר
הצילצול נשמע שוב ברחבי בית ספר
״כנס לכיתה שלא תאחר״ הוא אומר
אני מחייך אליו וחוזר בחזרה לכיתה
עוד פעם שיעור אזרחות...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ממש מצטערת שלוקח לי מלאאא זמן להעלות
אני אנסה להעלות באופן יותר סדיר❤️