קו 67

ילדים

שלושה ילדים, ליתר דיוק. אחת קטנה ושניים קטנים יותר.

היא מחכה לאוטובוס בקצה התחנה, מתרגשת וגם מפחדת וגם מרגישה גדולה כזאת.

כאילו... היא ה-גדולה, בה' הידיעה. היא אמורה לדעת הכל מהכל ולא לטעות כי היא פה האחראית. זה מרגש.

האמצעי יושב, משחק בטלפון. היא אומרת לו לזוז כי איש זקן בא ורוצה לשבת אבל הוא לא מבין.

הקטן הולך בכל התחנה, צועד צעדה של חיילים וקופץ לכל עבר.

כאילו... היא כבר בת 11. זה לא אמור להיות קשה מידי. ביד שלה יש רב קו אחד אנונימי שההורים הביאו ואמרו לשמור עליו טוב טוב.

הם בסך הכל רוצים לפיצרייה בקצה השני של העיר, לא משהו מטורף.

הקטנים סומכים עליה.

האמצעי לא ממש אכפת לו כלום. הוא אחד כזה שלא ממש מעניין אותו, הוא בן 7 והוא רק רוצה פיצה ומשחקים בטלפון.

הקטן מרגיש גדול! הוא נוסע באוטובוס, איזה כיף. יהיה יום טיול, נכון? זאת הפעם הראשונה שהוא עולה על אוטובוס, הוא רק בן 4.

זה בטח יהיה כמו רכבת הרים.

"מתי זה מגיע?" הוא שואל והגדולה אומרת "עוד מעט" כי זה עדיף מלומר את האמת, שהיא לא יודעת.

אם היא תגיד לא יודעת, זה כנראה ילחיץ את שניהם מאוד. הקטן יהיה לו פרצוף מבולבל והאמצעי יבין כבר ששום דבר לא בטוח ושמשהו הולך להשתבש.

זאת העבודה שלה לדעת, זה למה אלוהים הוליד אותה הגדולה.

היא שמה את הידיים המזיעות שלה על הטייץ הוורוד, ובודקת שהטלפון והמפתחות בתיק הצד הוורוד ושהשיער שלה עדיין מתוח בגומייה הגדולה הפרחונית ושהרב קו ביד והקטן לא רץ לכביש.

לקטן נכנס כל החול על המדרכה מהרחוב הזה לתוך הסנדלים, וזה... הוא לא יודע מה הוא חושב על זה. זה מרגשפחיד, שילוב של מרגש ומפחיד.

כי הם בקושי היו באוטובוס לפני, איך בכלל נראה הבפנים? הם שמעו שאין חגורות ושיש הרבה מקומות שמסודרים מוזר, זה לא כמו אוטובוס בטיול שנתי בבית ספר.

יש הרבה אנשים בתחנה הזאת, רק בבקשה שהם לא יאבדו אחד את השני...

מגיע אוטובוס והרבה אנשים עולים עליו.

היא לא הספיקה לקרוא את המספר, מה הם יעשו?!

היא מחליטה לעלות, כי כולם עולים עליו. זה יהיה בסדר, נכון?

היא מחזיקה את שניהם ביחד ביד, אפילו שהקטן רוצה להמשיך לרוץ והאמצעי לא רוצה שהיא תחזיק לו ביד.

הם הולכים אל האוטובוס, עולים אליו. מריחים אותו. חיים אותו.

הדלת נסגרת והאוטובוס מתחיל להתגלגל וזה מרגיש כאילו כל האנשים על האוטובוס צופים בהם, ורק בהם, ובוחנים אותם, ושופטים אותם כי היא לא יודעת איך לנסוע באוטובוס כמו בנאדם נורמלי.

היא מצפה שהאוטובוס ימשיך לנסוע באותו רחוב. אבל הוא עושה עיקוף!

מה זה, לאן הוא נוסע?

הקטנים כבר הלכו ותפסו לעצמם מקומות.

היא משלמת בידיים רועדות לנהג והקטן בא ושואל מה היא עושה.

זהלאקורהזהלאקורהזהלאקורהמהעושים?

שמישהו יוציא אותם מפה!!

הם רק בני 11, 7, 4.