Please Don't Go

פרק 38

נ.מ ליב

״את צריכה להתחתן עם ג'ייקוב״ סבתא שלי צעקה,
הפניתי את מבטי לג׳ייק שהיה נראה לא פחות מופתע ממני
״מה?״ שאלנו בו זמנית בהלם

״קצת לפני שאמא שלך מתה הארי ורפאל סגרו עסקה שאומרת כששניכם תגיעו לגיל 21 אתם צריכים להתחתן״ סיפרה על הסיבה בגללה אמרה את זה

״ולא חשבתם לשאול אותנו?״ ג'ייק שאל את המובן מאליו
״הסתדרתם כל כך טוב בתור ילדים״ הארי הסביר את החלטתם
״כן, בתור ידידים לא בתור בני זוג וגם היינו בני עשר, מי אמר שנישאר ככה?״ הזכרתי להם שעברו כמה שנים טובות מאז שסגרו את זה

״וגם מה זה סגרו עסקה?, מה אנחנו חפצים שאפשר פשוט לעשות איתם מה שבא לכם?״ העובדה שהרגשות שלנו לא עניינו אותם בכל העניין עצבנה אותי

״אל תשברי את הכלים אוליביה״ סבתא שלי אמרה ברוגע מעצבן שעוד יותר העלה לי את העצבים
״אתם חולי נפש, כולכם״ אמרתי והלכתי מהמקום הזה ״ליב חכי״ ג'ייק יצא אחרי מהמסעדה

״אתה ידעת על זה!?״ שאלתי אותו בעצבים, אני מקווה שהוא לא לקח חלק ברעיון המשוגע שלהם
״נראה לך?!״ אמר, הייתי צריכה לדעת, למה שהוא ירצה את זה

״הם לא סיפרו לי כלום״ הוסיף קצת יותר ברוגע
״מה הקטע שלהם?, למה שיעשו דבר כזה?״ לא הצלחתי לחשוב על תשובה הגיונית לשאלתי

״פאק ליאם, שכחתי שאתה שם״ אמרתי כשהוא יצא מהמסעדה יחד עם אוסטין
״זה רציני כל העניין?״ שאל והסתכל בשנאה על ג'ייק
״ממש לא, לי ולג׳ייק לא היה שום קשר לזה ואנחנו לא נותנים לזה יד״ שללתי את הרעיון, אוסטין הביט לרגע בג׳ייק באופן מוזר

״בוא נלך״ אמרתי לו והלכנו יחד לכיוון האוטו ״דברי איתי, נראה מה קורה״ ג'ייק צעק לי רגע לפני שנכנסתי לאוטו, הנהנתי קלות וסגרתי את הדלת, הנסיעה אל ביתו של ליאם הייתה דוממת, שנינו לא הוצאנו מילה מהפה,

אני לא מבינה מה עבר להם בראש, להחליט ששני אנשים צריכים להתחתן על סמך זה שהם חברי ילדות, איזה מוח חולני יחשוב על דבר כזה,

הסתכלתי על ליאם שהתרכז בנהיגה ולא הוריד את עיניו מהכביש, אין מצב שאני עוזבת אותו, בטח שלא בגלל איזה עסקה מטומטמת שההורים שלי סגרו,

הגענו לביתו של ליאם, ירדנו מהאוטו ונכנסנו לביתו
״ליב!, לא ראיתי אותך הרבה זמן!״ אמיליה אמו של ליאם חיבקה אותי ״כן, כנראה שגם לא תראי בזמן הקרוב״ ליאם סוף סוף הוציא משהו מפיו, הסתכלתי עליו, האדישות שהייתה בפניו הפחידה אותי

״מה זאת אומרת?, את נוסעת?״ הפנתה את השאלה אליי
״לא״ עניתי לה והפניתי את מבטי לליאם מחכה לשמוע למה אמר את מה שאמר

״היא לא נוסעת, אבל מסתבר שהיא מאורסת״ המשיך לא להפגין שום רגש חוץ מאדישות שהבהירה לי כמה שהוא פגוע וסוגר את עצמו כלפיי ״מאורסת?, מה זאת אומרת?״ שאלה בבלבול
״זה לא סיפור״ הרגעתי את עם חיוך קטן

״בוא לחדר״ אמרתי והיא כבר הבינה שיש לנו כמה עניינים לסדר
״אתה כאילו מתכוון לספר את זה לכולם עכשיו?״ סגרתי את הדלת כדי שכל הבית לא ישמע את שיחתנו

״לא זכור לי שזה היה סוד, סבתא שלך צעקה את זה במסעדה״ הזכיר לי את הרגע בו גילה,
הוא התיישב על קצה המיטה ולא הזמין אותי לשבת על ידו

״מה אתה חושב שתכננתי את זה?, הייתי מופתעת לא פחות ממך״ נשענתי על הקיר ממולו, הבנתי שהוא צריך רגע
״ומה עכשיו?, אתם הולכים להתחתן?, למה את נשארת פה בכלל?!״ תקף אותי והשעין את מרפקיו על ברכיו

״ממש לא״ אמרתי ולא זזתי ממקומי, אני לא יכולה לדמיין אפילו איך הוא מרגיש עכשיו
״לא נראה לי שיש לך ברירה״ השעין את פניו על כפות ידיו, ראיתי כמה הוא מתאמץ כדי לא להתפוצץ

״ליאם תסתכל עליי״ אמרתי אך הוא לא זז מתנוחתו
״היי, תסתכל עליי״ אמרתי בעדינות, התיישבתי על הרצפה לידו והרמתי את ראשו עם ידיי

״אני לא עוזבת אותך, אין מצב״ אמרתי והוא עדיין לא הזיז את עיניו ״לא מעניין אותי מה הם קבעו, סבתא שלי יכולה להתפוצץ ומצידי שאבא שלי והארי יתחתנו אם הם כל כך רוצים לחבר בין המשפחות״ חיוך קטן עלה על פניו

״אני לא יכול להתמודד עם עוד מישהו שעוזב אותי״ אמר בשקט, אז זה העניין, אבא שלו
״אתה רוצה לדבר על זה?״ רציתי להבין מה עובר עליו, לדעת מה אוכל לעשות כדי לעזור לו להתמודד עם זה

״את לא תביני״ הניד את ראשו קלות, החזקתי את ידו
״אז תסביר לי״ ביקשתי וליטפתי את ידו עם אגודלי

״כשבן אדם שאהבת כל החיים פתאום מחליט לעזוב, אתה יושב עם עצמך ומנסה להבין למה״ הוא חיזק את אחיזתו בידי, כאילו אם ישחרר אני אעזוב
״אתה שואל מה עשית שהוא החליט שאתה לא מספיק טוב והלך, אתה מאשים את עצמך, הרבה״ הנחתי את ידי השניה על הלחי שלו, כדי להזכיר לו שאני עדיין כאן

״זאת לא אשמתך״ הזכרתי לו והוא הנהן, ראיתי את הכאב בעיניו
״אני אוהבת אותך וכל כך גאה בך ובמי שאתה, אני בחיים לא אעזוב אותך ואשתדל לא לאכזב אותך כמו שאחרים עשו, לא אכפת לי מאחרים וממה שהם חושבים עלינו, בשבילי זה רק אני ואתה״ ליטפתי את שיערו וחיוך קטן עלה על פניו

״אני לא מסוגל להתמודד עם משהו כזה שוב, אני לא אשרוד״ אמר והנהנתי בהבנה
״תגיד אתה אידיוט?, שמעת את הנאום שדפקתי פה עכשיו?, לא הבנת שאני לא הולכת?, גם אם תרצה אני נשארת, אין לך איך להיפטר ממני״ הוא צחק ונישק אותי, הוא נשכב במיטתו ואני לידו,

מתי הוא יבין שאני אוהבת אותו.