בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
The world was on fire and no one could save me but you It's strange what desire will make foolish people do I never dreamed that I'd meet somebody like you And I never dreamed that I'd lose somebody like you
Chris Isaak - Wicked Game
¡Ay! Esta imagen no sigue nuestras pautas de contenido. Para continuar la publicación, intente quitarla o subir otra.
בשעות הערב כבר חזרתי הביתה, קים היתה בחדר, מה שגרם לי לנשום לרווחה. קרטר בישל אוכל ואני מיהרתי לשטוף מעצמי את כל היום הנוראי הזה. נכנסתי למקלחת. הייתי נסערת, הגוף לא הפסיק לרעוד, לא ידעתי איך אני יוצאת מהמלכודת של ג'וזף והזמן שלי היה קצוב.
לא הייתי מוכנה להרוג בשבילו ועם זאת אם לא אעשה את זה, הוא יפגע באחותי. לא ידעתי אם עקב אחריי או לא, והעדפתי גם לא לגלות.
"אן!" דפיקה בדלת גרמה לי לקפוץ ממקומי, הסבון שהיה בידי נשמט על הרצפה והחל להישפך. לעזאזל!
התחלתי להיות פרנואידית, קפצתי מכל תזוזה חדה, "האוכל מוכן, תסיימי ותצטרפי אלינו.." צעקה קים ולאחר מכן שמעתי אותה מתרחקת מהדלת. סחטתי את המים מהשיער והתעטפתי במגבת. גופי מכוסה בסימנים סגולים, שריטה בולטת לעין על ידי ושטף דם על הצוואר מהזריקה, בסך הכל נראה שהלך לי נפלא בפגישה! כמובן שהציניות לא תעזור פה, מיהרתי לכסות את הסימנים הבולטים במייק אפ ולאחר שנרגעתי, יצאתי אל המטבח, מתקדמת לעבר שולחן האוכל.
"תפוחי אדמה מוקרמים בשמנת פטריות וסטייקים...היום אני מפנק!" הכריז קרטר בעודו מעביר בגאווה, את ידו המקועקעת בשיערו החום.
קים צחקה וגם אני הגנבתי חיוך מאולץ.
"מה חדש אצלך?" פנה אליי. 'קארמה שמכה בי חזק' רציתי לענות, אך כמובן שניסיתי לחסוך דאגה מיותרת.
"הרבה שיעורי בית כרגיל..." מלמלתי ביובש במקום. הוא רק גיחך לעצמו.
"הלוואי עליי הצרות שלך" העיר והכניס חתיכת סטייק לפה. לא קרטר, תאמין לי שאתה לא היית רוצה את הצרות שלי.
"אנחנו מצאנו היום ארנב בפארק..." החלה לספר קים. היא שיתפה את חוויות היום שלה, איך שבילתה עם חבריה ואיך שהצילו ארנב, היא אפילו לא חשדה עד כמה שחייה היו בסכנה כמה שעות קודם. קרטר שיתף על עבודה ולרגע הרגשתי שאנחנו באמת מנהלים חיים רגילים ופשוטים. שמחתי לראות אותנו ככה, יושבים ביחד, סועדים ומדברים. הם האנשים הכי חשובים לי ואני לא יודעת מה אעשה עם עצמי אם משהו יקרה להם. הייתי חייבת להגן עליהם בכל מחיר.
"שרשרת חדשה?" ידה של קים נגעה בתליון שהיה על צווארי, גורמת לי להירתע קלות, הנהנתי בראשי ועטפתי אותו עם ידי.
למזלי היא לא הבחינה שהבהילה אותי.
אחרי שסיימנו לאכול, קרטר הציע לראות את הסרט החדש של מלחמת הכוכבים* וכך עברו להם שעתיים וחצי. היה נחמד לרגע להתנתק מהמציאות. קים נרדמה לקראת סוף הסרט ובזמן שקרטר היה עסוק בלהעביר אותה לישון בחדר, אני ניגשתי אל המעטפה שקיבלתי מג'וזף. עשר תמונות פרופיל ומידע על כל אחד – הקורבנות של מקס, הפכו להיות הקורבנות שלי.
בהיתי בהם דקות ארוכות, מחפשת תשובות כיצד עליי לנהוג, אבל מלבד שנאה עצמית לא היה לי דבר.
בוקר למחרת, קמתי ראשונה. השעה היתה שבע ואני כבר עמדתי בפתח הדירה של סטיבן, דופקת בהיסטריה על הדלת.
לא ישנתי טוב, כל הזמן הרגשתי שצופים בי, שעוקבים אחריי. הייתי בפרנויה והייתי חייבת להירגע.
"היי," מלמלתי ברגע שפתח את הדלת. הוא נעמד בפניי בתחתוני בוקסר וסוודר אפור, שיערו הבלונדיני, פרוע ובפיו מברשת שיניים.
כנראה שרק התעורר. הוא נראה מופתע ולקח לו כמה רגעים לקלוט שאני באמת עמדתי בפתח הדלת שלו.
הוא נתן לי להיכנס ונעל מאחוריי את הדלת.
"מצטער על המראה, לא ציפיתי לאורחים" גיחך בעודו מגרד מאחורי העורף.
"אני כבר חוזר...את רוצה קפה או משהו?" אמר והתקדם בחזרה אל המקלחת.
"אשמח לכוס מים" עניתי והתיישבתי על הכורסא בסלון.
"אם כך אז אולי עדיף מיץ תפוזים?" הוא חזר, הפעם לבוש בטרנינג שחור, וניגש אל המקרר.
הנהנתי בחיוב. הדירה שלו היתה כמעט ריקה לחלוטין, היה בה מעט ריהוט ומלא מקום פנוי, הקיר הלבן גרם למקום להיראות הרבה יותר גדול, מבליט את החוסר השקעה של סטיבן בפריטים. כנראה מכיוון שהיתה זו דירה זמנית.
הוא מזג א המיץ לתוך כוס זכוכית והגיש לי עם קוראסון שוקולד למרות שלא ביקשתי. לאחר מכן התיישב מולי על הספה.
"תספרי.." פלט. הוא ידע שיש סיבה לזה שבאתי אליו כל כך מוקדם. בהיתי בנוזל הכתום שהיה בתוך הכוס וניסיתי לחשוב מה לומר.
"אני לא יודעת למי לפנות סטיבן....כרגע אני יכולה לסמוך רק עלייך..." וגם זה לא בטוח, "אני הסתבכתי עם האנשים הלא נכונים" ניסיתי לשלוט בחרדה שהחלה להשתלט עליי. הוא לא הבין בהתחלה במה מדובר ולא חשב שזה היה כל כך רציני, עד שהחלטתי לספר לו.
סיפרתי לו על הפגישה שלי עם ג'וזף ועל השלכותיה, יכול להיות שזאת היתה טעות, כי ברבע שעה שאחרי זה, הייתי עסוקה בלשכנע אותו לא לפעול בפזיזות. המשטרה לא תעזור בעניין וסביר להניח שיתפסו אותי לפני אם הכל ילך לפח.
