התעוררתי בתוך ידיים כבדות שעוטפות אותי, על ספה שחורה, לאט לאט חזרו אליי אירועי אמש, המבוכה עלתה ואחריה הכעס, ׳איך נתתי לזה לקרות?׳ נזפתי בעצמי בראש, הזזתי את ידי של דמיאן שעטפו אותי, וקמתי עירומה, חיפשתי את בגדיי שפוזרו בכל חדר הפגישות אחרי ליל אמש, התלבשתי במהירות והתקדמתי לדלת, פתחתי אותה בשקט ויצאתי, ניסיתי לסגור אותה בשקט, אך בזמן שרציתי לסגור קלטתי את פניו השלוות של דמיאן, השינה יפה לו.
אחרי כמה דקות של בהייה נזכרתי במה שקרה וברחתי לחדרי, אפילו לא סגרתי את הדלת, נכנסתי לחדר שעדיין היה מבולגן והרוס, ״אני חייבת לסדר אותו״ מילמלתי לעצמי, ״את באמת חייבת לסדר אותו״ שמעתי את קולו של דמיאן, הסתובבתי במהירות למשמע קולו, ״את גם צריכה לשפר את ההתגנבויות שלך״ הוא הוסיף וצחק, אהבתי את הצחוק שלו, אהבתי מאוד אפילו, ״לא התגנבתי, רציתי להתקלח״ אמרתי וקיוויתי שנשמעתי כמו אחת שאומרת את האמת, הסתכלתי בעיניו וחייכתי, הוא צחק שוב והתקרב אליי, ״את לא יכולה לשקר לי, גם פעם קודמת ידעתי שאת משקרת״ הוא אמר וצחק שוב, התרחק ממני והתקדם לדלת, ״ניפגש עוד מעט בארוחת בוקר קייט״ ובמילים אלה הוא יצא, לא ידעתי שהחזקתי אוויר בריאותיי עד שהוא יצא מהחדר ואני שיחררתי את האוויר.
התקדמתי לאזור שבו רוב בגדיי היו זרוקים ולקחתי את השמלה הראשונה שראיתי ואת ההלבשה התחתונה הראשונה שראיתי, התקלחתי בזריזות והתלבשתי, השמלה הלבנה הייתה מכוסה בפרחים בצבעי אדום ותכלת, הכתפיות שלה היו ספגטי והיא נצמדה לגופי אך היית רופפת מעט למטה, תמיד אהבתי להשקיע אבל היום רציתי להשקיע יותר.
ירדתי לארוחת בוקר, כמעט רצתי, כשהגעתי דמיאן כבר היה שם, במקום הקבוע שלו בראש השולחן, הכיסא שלידו היה אחורנית משאר הכיסאות, כאילו חיכה שישבו עליו והשולחן באותו מקום היה ערוך, התיישבתי לידו בחיוך, הוא חייך חזקה והתחלנו לאכול.
היה שקט, אבל השקט היה נעים, אף פעם לא חשבתי שאני אשב עם דמיאן בארוחת בוקר, שנשב בשקט, ושאני אהנה מזה, אהנה רק מהעובדה שאנחנו אוכלים ביחד.
סיימתי לאכול לפניו וחיכיתי שיסיים, רציתי לדבר איתו, הוא סיים אחרי כמה דקות והסתכל עליי בשאלה, בדרך כלל הייתי עולה ישר לחדר, ״יש לך כבר רעיון איך מגלה מי אותם אנשים שרצחו את אבא שלי?״ שאלתי במהירות, ידעתי שדמיאן בן אדם עסוק ושיש לו עוד דברים לעשות חוץ מלעסוק בנקמה שלי, ״הייתי עסוק בדברים אחרים אתמול, ככה שלא יכלתי לחשוב על זה״ הוא אמר, חיוך משועשע על פניו, ידעתי שהתכוון לאתמול, אני לעומתו עדיין הייתי בשלב ההכחשה, אני בטוחה שלחיי כבר הפכו לאדומות, אני לא זוכרת שמתישהו הובכתי כשדיברתי על סקס שעשיתי, אבל הבנתי כבר לבד שההתנהגות שלי בקרב דמיאן שונה.
״אוקי אני עולה לחדר, אני אנסה לחשוב על משהו ואם יהיה לי רעיון אני אעלה אלך למשרד״ אמרתי וקמתי לעמידה, ידיי הונחו על השולחן, התכוונתי ללכת אך דמיאן הניח את ידו החמימה על ידי שקרובה אליו, בטני התערבלה כשידו הונחה על ידי, ותחושת של צמרמורת עברה בגופי, הגבר הזה משפיע עליי יותר מידי, ״ואם אני אחשוב על משהו אני אבוא להודיע לך קייט, יהיה בסדר אנחנו נמצא את מי שעשה את זה״ הוא אמר ברוגע ושיחרר את ידי, התחושה הנעימה בבטני עברה וגם הצמרמורת, הנהנתי בחיוך והתקדמתי לחדר, כשהחיוך לא יורד מפני.
-
רק לי מרגיש שקצת חזרנו להתחלת היחסים בין קייט לדמיאן בפרק הזה?🥺.
מה זה כל ההתחמקויות האלה גברת קייט זה לא מקובל על כולנו.
בכל מקרה תכתבו לי את דעתכם על הפרק, אהבתם? לא אהבתם? מה הייתם משנים? מוסיפים? מורידים?.
מקווה שאהבתם,
הדר❤️
YOU ARE READING
שחמט
Actionמה גורם לבחורה בת 22 לשנות את חייה?. קייט סמית׳ היא בחורה שיש לה כל מה שהייתם רוצים, כסף, אחים טובים ואבא אוהב. אז איך מקרה אחד משנה הכל?. - ״אז אני מבין שאת קייט, הילדה של אבא, הוא תמיד היה מדבר עלייך, הוא היה קשור אלייך, בכל זאת בת אחרי התאומים״ ה...