Well, that was our story (marauders Hebrew )

פרק 7

הערת הכותבת: הייי אני ממש מצטערת היה בלבול בין הפרקים שהעליתי ובטעות קפצתי פרק אחד קדימה. זה הפרק שאמור להיות, ואני אעלה עכשיו גם את זה שכבר קראתם. סליחה על הבלאגן, אוהבת מלא3>
אזהרות טריגר: קללות, מין (מרומז)

אזהרות טריגר: קללות, מין (מרומז)
לילי הרגישה כאילו היא חיה בחלום. להיות עם ג׳יימס היה יותר טוב ממה שאי פעם דמיינה. היא לא הבינה כמה היא הייתה צריכה אותו, עד שהיה לה אותו. הם היו כל הזמן בחברת השני, בפגישות מדריכים, בשיעורים, בארוחות, בהפסקות, ולילי אפילו באה לאימוני הקווידיץ׳ של ג׳יימס (מה שבהתחלה היווה בעיה, מכיוון שג׳יימס כל הזמן הסתכל עליה במקום על הסניץ׳). היא אהבה אותו כל כך, ויכלה לדמיין את שארית חייה איתו. גם כשלא הייתה איתו, לילי דיברה עליו כל הזמן, וכך יצא שבמסיבת פיג׳מות עם אליס, דורקס ומרלן, כשאליס שאלה את הבנות אם הן יודעות על רכילות חדשה, לילי החלה לדבר על העיניים של ג׳יימס. ׳׳לילי, אליס שאלה על *רכילות*, לא על החבר שלך׳׳ מרלן אמרה וצחקה. מאז שלילי וג׳יימס נהיו ביחד, לילי לא דיברה על שום דבר אחר. ׳׳נכון, סליחה׳׳ אמרה לילי. ׳׳טוב, אז כמו שזה נראה אתן לא יודעות על שום רכילות, אבל אני שמעתי, שיום אחרי שסנייפ ובת-דודה שלך׳׳ אליס החלה לדבר והצביעה על לילי, ׳׳נרקיסה ולוציוס מאלפוי נתפסו על חם תוך כדי אתן יודעות מה׳׳ קולות תדהמה נשמעו מפיהן של לילי, מרלן ודורקס, בכל זאת, זה היה עניין די גדול בשנה השישית. ׳׳על ידי לא אחרת מאשר מיני מגקי!׳׳ אליס סיימה, וחייכה חיוך גדול מפיסת הרכילות שכרגע יצאה מפיה. ׳׳אני לא מאמינה! לוציוס מאלפוי הוא אחד החלאות! אבל מצד שני, גם נרקיסה לא בדיוק מדהימה׳׳. אמרה לילי. ׳׳אבל אתן יודעות מה הכי מפתיע אותי?׳׳ אמרה דורקס, מוסיפה את דעתה לשיחה, ׳׳שסנייפ לא שבר למאלפוי משהו אחרי שהוא גילה, אחרי הכל הוא התמזמז עם נרקיסה פאקינג יום אחד לפני!׳׳ ׳׳הוא בטח התמזמז איתה רק כריבאונד על זה שלילי סירבה לו׳׳ אמרה מרלן ׳׳סירבה לו בפעם המיליון, הוא חייב להתגבר על זה!׳׳ אמרה אליס, והשלוש האחרות הנהנו בהסכמה. ׳׳אני לא מאמינה שנרקיסה מתנהגת ככה, מה היא, זונה?׳׳ אמרה לילי, מבט מעט נגעל על פניה. ׳׳את ממש צודקת, אבל הם סלית׳רינים, להיות נחשים זה בדם שלהם׳׳ אמרה דורקס, והשאר צחקו. הן המשיכו לדבר ולעשות שטויות, עד שלבסוף נרדמו על אחת המיטות. דורקס עוד לא ישנה, אלא חשבה. היא חשבה על היציאה של מרלן מהארון, כשלושה שבועות לאחור. היא כל כך רצתה את האומץ שהיה למרלן, אבל היא פשוט לא הייתה כזאת. היא החליטה לדבר עם רמוס, הוא בטוח יבין אותה. היא הרגיעה את עצמה מעט ונרדמה. למחרת בבוקר, היא ניגשה לרמוס כשהוא קם משולחן גריפינדור בסיום ארוחת הבוקר, ושאלה אותו אם הם יכולים לדבר לשנייה. הוא הנהן, והחל ללכת איתה. ׳׳אז, זה הסיפור. אני לסבית. ויש לי קראש על מרלן. ממש הייתי צריכה לספר את זה למישהו, ואתה הכי קרוב אליי.׳׳ היא סיימה ורמוס חייך אליה חיוך רחב. ׳׳קודם כל, אני שמח שסיפרת לי. אני תומך בך וגאה בך׳׳. ׳׳תודה, אבל מה אני אמורה לעשות לגבי מרלן?׳׳ ׳׳חכי עד שתצאי מהארון, ואז פשוט תדברי איתה על זה, זה מה שעשיתי עם סיריוס׳׳ רמוס ענה וחייך, רק מהמחשה על בן הזוג שלו. ׳׳אוח אתה כל כך מאוהב וזה מחליא אותי׳׳ אמרה דורקס וצחקה, והם הלכו לכיתה. בתחילת הישעור האחרון לאותו יום, ג׳יימס לא יכל יותר לסבול את הכיתה. הוא ישב עם פרנק, ולילי לא הייתה באף אחד מהשיעורים שלו היום, בגלל מערכת השעות המותאמת אישית של תמידי השנה השישית, יצא יום כזה, וג׳יימס שנא את זה. הוא התגעגע אליה כל כך, וכבר לא יכל לחכות להגיע לחדר המועדון ולנשק אותה. הוא ניסה בכל כוחו להתרכז בפרופסור בינס, אבל פשוט לא יכל. אז הוא עבר למחשבות על לילי, מה שתמיד העסיק אותו. כעשרים דקות לאחר מכן, ג׳יימס פחות או יותר רץ מתוך הכיתה אל חדר המועדון, שם ראה את לילי יושבת, מחכה לו. ׳׳היי!׳׳ היא אמרה לו, חיוך עצום מתפשט על פניה רק מלראות אותו. הוא הלך אליה במהירות ונישק אותה. ׳׳התגעגעתי אלייך היום!׳׳ הוא אמר, מתיישב על הכורסה האהובה עליהם. ׳׳גם אני אלייך, אבל דווקא היה לי יום די טוב היום, סלגהורן...׳׳ היא אמרה, קמה ממקומה ומתיישבת על ברכיו, בעוד הוא מלטף את שיערה. הם המשיכו לדבר עד שראו את סיריוס ורמוס נכנסים לחדר המועדון, ומתחילים להתנשק בלהט כזה, כאילו לא היה אף אחד מסביב. לילי הסמיקה מבושה ווקברה את ראשה בחזו של ג׳יימס, שצחק וצעק לסיריוס: ׳׳היי רך כף! אתם בחדר המועדון, גאונים, אתם לא יכולים לעשות את זה פה! אתה מביך את אחותך׳׳ הוא הצביע על לילי שעדיין קברה את ראשה בחזו. סיריוס חייך אליו חיוך מובך, אחז בידו של רמוס, המסמיק גם הוא, ויחד הם הלכו לשבת ליד ג׳יימס ולילי. לאחר כמה דקות הגיעו אליהם גם אליס, מרלן ודורקס, ולבסוף, אחרי כחצי שעה, הגיע גם פרנק. הם החלו לדבר ולצחוק, ודורקס נשארה שקטה. היא החליטה שתצא מהארון בפני חבריה ממש עכשיו. היא לא תעשה את זה כמו מרלן, אלא רק תספר לחבריה בשקט, ברוגע. זה היה הסטייל שלה. היא כיחכחה בגרונה ואמרה: ׳׳אממ, חברה? אני רוצה לספר לכם משהו׳׳ חברי הפנו אליה את מבטם, וחיכו שתמשיך. ׳׳אז ככה, אני לסבית. אני לא רוצה לעשות מזה עניין, ואני אותה בחורה שהייתי לפני. זהו, עכשיו תחזרו לשיחה.׳׳ היא סיימה עם סומק קל על פניה. חבריה חייכו אליה חיוכים מרגיעים, כאומרים ׳׳אנחנו תומכים בך׳׳. חוץ ממרלן. היא בהתה באוויר, וחשבה על האם זה שדורקס לסבית אומר שיש לה סיכוי איתה.דורקס לא ידעה את זה כמובן, אבל החליטה בכל זאת לדבר איתה על רגשותיה. זה הולך להיות או הצלחה עצומה, או קטסטרופה בקנה מידה עולמי, היא חשבה  לעצמה. היא תפסה את עצמה לפני שתאבד את אומץ, ואמרה: ׳׳מרלן, אני יכולה לדבר איתך שנייה בחדר?׳׳ מרלן הנהנה והלכה אחריה לחדר. הן נכנסו, ודורקס התיישבה קרוב למרלן. כאליו, ממש קרוב. ליבה של מרלן פעם מהר, והיא הייתה מאוד לחוצה ממה שעומד לבוא. דורקס לקחה נשימה עמוקה, והחלה לדבר:׳׳אז ככה, אני ממש מחבבת אותך, כאילו מחבבת-מחבבת, והייתי רוצה שתהיי בת הזוג שלי. זה בסדר אם את לא מרגישה אותו הדב-׳׳ לפני שדורקס סיימה את המשפט, מרלן נישקה אותה. דורקס הייתה בשוק מההרגשה הזאת, זה היה כאילו מיליון פרפרים קמו לחיים בתוך הבטן שלה. הם התנתקו לאחר כמה דקות, ומרלן אמרה: ׳׳אם לא הבנת, אני מאוד רוצה להיות בת הזוג שלך׳׳. דורקס חייכה חיוך ענקי, קמה מן המיטה עליה ישבו, נתנה את ידה למרלן ויחד הן יצאו מהחדר, חזרה אל חבריהן. כולם ראו את הידיים שלהן אוחזות זו בזו, כאילו לא מוכנות לשחרר, אבל חבריהן לא שאלו על זה כלום. הם ידעו שהשתיים יספרו להם כשירצו. כל החבורה ישבה יחד, זוגות-זוגות, והן צחקו ונהנו יחד. לראשונה אחרי באמת הרבה זמן, לא היה אפילו אחד בחבורה שהרגיש רע. כולם היו שמחים וחשבו שהחיים יישארו כל כך טובים אליהם. אוי, כמה שהם טעו...